האם אני מגזימה?

האם אני מבקשת ממנה יותר מידי? שהשם ישמור אבל חלילה אם הבת שלי היתה נמצאת במצב שלי....... אני מאמינה שהיצר האמהי שלי היה מורה לי לעלות על המטוס הקרוב באותו הרגע......לבוא, להיות איתה, לחבק אותה, לומר לה שהיא לא לבד, שכל החלטה שהיא תבחר אני אהיה איתה.... אפילו ולמרות המרחק, הייתי משוחחת איתה, מראה לה נקודות שונות שכדי לה לחשוב עליהם..... והכי הכי הכי חשוב מחבקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקת. עכשיו נאלצתי לסגור לאמא שלי את הטלפון. כשהיא התחילה לצעוק שהוא יקח לי את הילדים........ שאני לא נורמלית.............................................................. חה...חה...חה... אני לא נורמלית? היא שכחה מי גילה שיש לה רומן עם החבר הטוב של אבא??????????????????? היא כמבוגרת אילצה אותי, הנערה, לשקר לאבי היקר ז"ל ולא לגלות לו כי אם הוא היה יודע הוא היה לוקח לה הכל.... בית, רכוש, כסף, ילדים.................... ואני? שיקרתי, בדיוק כפי שהיא רצתה, היא השתמשה בי........ ספרה שהיא נסעה אחר הצהריים למקומות ביחד איתי כשבכלל היא נסע איתו לבד...........אני הגנתי עליה בחרוף נפש ועד היום אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על שהייתי לא הוגנת כלפי אבא היקר ז"ל...היום אפילו אין לי אפשרות לבקש ממנו סליחה. התעייפתי מאוד........אני מותשת. טופז

לא את לא מגזימה מה שאת כן זה שאת לא רואה את הדברים מנקודת מבטה תראי אמא שלך הייתה עם גברבר אחר אולי טוב יותר אולי מה שהיא רצתה ועם כל הסיכון והסיבוך העדיפה שלא להתגרש בעצם זה רק טבעי שהיא תייעץ לך לא לעשות כלום ולשבת במקומך היא בעצמה עשתה את זה או שסתם אפשרות שהיא רואה את הבת שלה עם 3 ילדים נתלשת מחיי משפחה וזוגיות היא רואה את המזבח וממול את הילדים היא רואה אותך דוהרת על כלום בדרך לשום מקום עם 3 ילדים היא פוחדת. בדיוק כמוך האם אני מגזים ?

אתה מגזים.......... כשהיא באה ומתארחת אצלי היא לא מפסיקה לומר לי "תראי איך הוא מדבר אליך....... פשוט בא לי לקום וללכת מכאן". כשאני כבר עושה מעשה...... ולוקחת אחריות....... ומה מבקשת סך הכל? שיהיה לי טוב אז היא לא מגבה אותי. כן זה מוגזם............ כי היא היתה שם........... היא היתה בנעלים שלי, היא פרקה משפחה. אני לא מפרקת את המשפחה בגלל גבר אחר, בניגוד לה אני מפרקת את המשפחה כי אני רוצה שיהיה יותר טוב, כי אין התאמה. אני לא פוסלת את האפשרות לומר לי בפרצוף גם את הצדדים הלא נעימים של המעשה שלי אבל........ יש דרך לעשות זאת. כנראה שהיצר האמהי שלי פועל אחרת....... ולמה בעצם אני מצפה בכלל הרי לאורך כל הדרך היא לא היתה שם בשבילי. אז.........? בעצם למי איכפת.......... האינסטינקט שלי הוא לחבק, לעטוף, להיות שם בשביל.............. אגב? זה מוגזם לדעתך לבקש מהורה שיהיה שם בשבילי? האמת, ניר יקר, קשה לי כרגע לראות את הצד שלה, אני מודה באשמה, אני עסוקה בעצמי כל כך שאני לא רואה אף אחד אחר ממטר. צר לי זה קורה לי לעיתים רחוקות. טופז