לטופז

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

09/11/2003 | 11:57 | מאת: גיתית

היי טופז אני מבינה שעשית צעד דרסטי. את יודעת להיכן הלך בעלך? האם יש לו מקום מגורים? איך את מרגישה? כל סוף הוא בעצם התחלה חדשה, אבל לפי מה שאני מבינה שלא הסוף זה נשמע כמו כיבוי שריפה זמני. איך את מתכננת להמשיך הלאה? האם הצעד שעשית הוא פרי תכנון או שמא היה זה רגע של כעס? מאחר ואני אוהבת את החורף המטרתי עליך ים של שאלות . מקווה שלא תטבעי בהם.

09/11/2003 | 13:03 | מאת: טופז

בעלי נסע למשפחה שלו בצפון. כל המשפחה נסערת וסוערת וחכי זה עוד כלום לעומת מה שיקרה בישוב....... ריכולים... ריכולים... ריכולים..... אני הצעתי לו להשאר בישוב ולקבל דירה אחרת........ הוא לא מוכן שאף אחד ידע. הצעד שעשיתי הוא אחרי מחשבה רבה....... אחרי שנים של מחשבה....... אחרי טיפול זוגי במשך שנה....... אחרי שיחות רבות........ לאחרונה הרגשתי שאין לי מקום יותר להכיל את ההתנהגות שלו. אוף גיתית, אפילו שאני שלמה עם ההחלטה זה קשה כל כך...... ובדרך יש מיכשולים רבים..... אני מקווה שהכל יסתדר לטובה גם לו, גם לי והכי חשוב לילדים. איך אני ימשיך? לא יודעת...... אני עצובה, מבוהלת ומפוחדת. מפחדת להשאר איתו, מפחדת להשאר בלעדיו. כפי שאת רואה הבילבול חוגג, האופטימיות לא. איך עברה השבת? משהו מהילדים בא לבקר? טופז

09/11/2003 | 13:13 | מאת: מיכל

את גרה בקיבוץ? כי שם אני יודעת מנסיון שהריכולים הם כמו לחם. חשבת לעבור לגור ליד הורייך? אולי שם תרגישי יותר בטוחה ומוגנת. את יודעת שאומרים משנה מקום משנה מזל...

09/11/2003 | 14:01 | מאת: ניר

היי טופז שמעי, אני עדיין עובד על פתרון קסם לבעיות , עם הבעל עד שזה ימצא תדעי לך שאת מה שהיה עם בעלך , לא ניתן לשנות אבל את כן יכולה להרוס לעצמך את ההווה בגלל דאגה מיותרת לעתיד דבר ראשון שאת צריכה לעשות אם את תקועה בתוך בור זה להפסיק לחפור :-) ובכל יום לזכור תמיד ולהתנהג כאילו (זה לא כאילו ) שהיום זה היום הראשון של שארית חייך :-) וכשלון הנישואים , זה עלול להיות הזדמנות מצויינת להתחיל מחדש ובשכל. עלול...

09/11/2003 | 14:17 | מאת: גיתית

היי כ כן הבן האמצעי היה אתנו בשבת. ככה עברה שבת שקטה שבת של מנוחה אמיתית. מזל שיש שבת. טופז לא פלא שאת נסערת, הרכילויות זה פרט קטן. האם יש לך חברות בשכונה? תומכות? מי מלווה אותך מיקצועית? האם בעלך עובד? איך תסתדרי מבחינה כלכלית?