שלומי

רק במקרה ראיתי את ההודעה שלך מה - 4.11. סתם דפדפתי לי בפורום. אני עושה חיים משוגעים? לא ממש... אבל אני לא מתלוננת (מספיק שנטע נאלצת להשתעמם מכל הקיטורים שלי). אני לא יודעת למה אתה קורא התהוללות, אבל אני חושבת ששינה לא נכנסת לקטגוריה הזו, נכון? מילא הייתי חולמת חלומות פרועים. אבל גם זה לא. מה עוד? אה, תגיד, מזמן לא סיפרת לי מה שלום הנכדה... תזכיר לי, בת כמה היא כבר...?

על הנכדה, דוקא סיפרתי היום למעלה. אבל בטח יהיה קשה לך למצוא מרוב עצים. היא מתוקה . פשוט חמודה. וערנית. לפעמים בא לך לבכות, כשאתה רואה את התמימות והזוך והטוהר , מבלי שהילדה הזו תדע, לתוך איזה עולם אכזר ומכוער היא נכנסת. מה לעשות , אלו החיים. היא נהייתה בת שנה בסוכות. היית רוצה ילד משלך ? את יודעת, היום ניתן לעשות זאת בלי להסתבך עם גבר. רק להזמין זרע מתוך קטלוג, וזהו זה. מה את חושבת ? מקוה שתמצאי את התגובה הזותי. שבת שלום לך, מה שלום גן החיות ? יש מישהו חדש ? מה שלום אביך ? מה שלום אמך ? מה שלום אחיותייך ? ביי

אלה החיים. זה נכון. אבל איזו ברירה אחרת יש? כל זמן שאפשר להגן על הילדים מהעולם, עושים את זה... אבל מגיע גיל שבו אי-אפשר להסתיר יותר. לא הייתי רוצה ילד משלי. לפחות לא בשלב זה. אני מניחה שאם אני ארצה ילד בשלב מסויים, ה"איך" לא יהיה כזה בעייתי. כאן כולם כרגיל. שום דבר לא מתחדש. ואם לצטט פרסומת מסויימת: שגרה זה טוב או רע? שבוע טוב.