לשלומי

עניתי לך תשובה לפנייתך בבוקר תרד למטה בשרשור ביי

קראתי ונהנתי. את מתנסחת יפה. אבל תסבירי לי, את אומרת שמלה לא תמיד, כלומר שאת הולכת בדרך כלל עם מכנסיים ? לדעתי, הענין הזה של הביגוד, הוא דוקא נושא מאד מרכזי ולא שולי. האדם מבטא את עצמו במה שהוא לובש. אני בא ממקום , שהייתי צריך ללבוש מכנסיים שחורות וחולצה לבנה וחליפה על כל זה ומגבעת. וה היה מאד קשה לי וחונק. אז הפסקתי עם זה. לא טוב לי עם זה. אמנם בשבת, שאז יש קדושה והארות, אני מרגיש מאד נוח עם הלבוש החסידי המלא. הלבוש משפיע על הנשמה. לכן, כשאשה משוחררת נהנית ללבוש מכנסיים , זה נראה לי נורא נורא קשה, עם כל האמונה והכל, פתאום לזרוק את כל המלתחה ולהתחיל רק עם שמלות. אני צודק ? ומה עם שרוולים ? עד המרפק ? אבל מה שלא מובן לי, איך עושים את ההפרדה ? איך מחליטים מה כן ומה לא ? למשל, מתי בעלך מחליט ללכת עם הכיפה ומתי לא ?

היי בעלי לא הולך עם כיפה במשך השבוע, רק בסופי שבוע או כשיש מפגש חברתי. אני לבושה מאוד בצניעות . המכנסיים הם חלק ממלתחה, כשאני מגיעה לאירועים חברתיים אני עם שימלה, בערב אם אני יוצאת רק עם בעלי אני יכולה ללבוש מכנסיים. אבל עם טוניקה ארוכה. אני אוהבת אסתטיקה ואני משקיעה בתחום. איך מחליטים מה כן ומה לא? לא חשבתי על זה..זה מסוג ההחלטות האוטומטיות. שלומי גם אתה מחליט על התרים מסוימים, לפי מה? הרי יש חרדים שלא יעיזו להוריד חליפה וכו.. האם אתה חובש כיפה שחורה? הציציות בחוץ? האם החברה שאתה עובד בה היא אמונית? חילונית?