נבגדתי

נשואה באושר 25 שנה. סמכתי על בעלי בעיניים עצומות. אף פעם לא חשדתי ולא חיטטתי. אמש נחרב עלי עולמי. הסתכלתי בארנק של בעלי, בנוכחותו כמובן ומצאתי בו קונדום, כשאנחנו כבר שנה הפסקנו להשתמש... לציין שבעלי לא נהג להחזיק קונדומים בארנק, אלא הסתיר אותם בבית במקום מחבוא, שלא יעלו על זה הילדים.. חוץ מזה מזמן , בקיום יחסי מין - חששתי מהריון לא רצוי ושאלתי אם יש לנו קונדום בבית, הוא ענה שלא. זאת אומרת הקונדום הזה - חדש, מה עושה אצלו. האם הוא מתכנן ... הוא כמובן הכחיש, אבל התחמק ממני מאוד.. אמר שצריך לזרוק אותו וזהו. הבוקר בדקתי את הארנק שנית, לראות איזה סוג זה , אם מוכר לי. הוא כבר נעלם... חיפשתי בפח - לא היה. בכיסים לא היה.... הוא כבר מצא לזה מחבוא חדש? הכנסתי לו פתק במקום בזו הלשון: "תפסיק עם זה, אינך נשוי למטומטמת, בפח זה לא נמצא!" אני כבר לא יכולה לסמוך עליו. עצוב לי ורע לי.

מה הבעייה??? מכירה את שיטת הקונטרה ???-לא!! אז את בטח מכירה את שיטת הרה-קונטרה... תכניסי לארנקך --גם קנדום.... וכשהתולעת ישאל --ממממממהה זה ?(הוא יאדים ויגמגם) תגידי-"את משומשים שלי זרקתי ,זה קנדום לשעת חרום..."

אני לעומת זאת התפרצתי עליו היום, כשהיינו לבד בנסיעה ואמרתי לו שאילו אני בגדתי, או החלטתי לבגוד - הוא היה הראשון לדעת. דרשתי שיראה לי היכן הקונדום של אתמול הוא הוציא מהארנק ואמר שאני לא ידעתי לחפש הבוקר. הוא מתעקש שזה מה שנשאר מאז... אין לו מה להוסיף ואני סתם לא מוכנה לקבל את האמת הפשוטה. (הוא בטח גם מחכה להתנצלות ממני ..) בקיצור מוציא אותי גם פריירית,גם חמת מזג וגם טפשה. בינתיים , הוא שואל אותי לאן, אני עונה שזה עינייני. הוא שואל אותי מה היה במכתב הרשום שקיבלנו אני עונה שזה בשבילי וזה עינייני. בקיצור אני אדאג שגם הוא יאבד את השקט הנפשי. קשה לי כל כך. אני 25 שנה לא יודעת מה זה לחשוד.. עכשיו נדמה לי שאני אהפוך את חיינו לגיהנום, כיוון שאני כל הזמן אחפש ואעקוב... ככה משתגעים? אני לא יכולה להמשיך כך..