הודעה למאיה -

אולי תראי את זה. אם תכנסי. חבל שאין לך מחשב בעבודה. את לא יכולה לסדר משהו ? איזה לפ טופ ? תגידי לאבא שלך, שיש כל מיני הצעות טובות באינטרנט ושכדאי לעסק להשקיע במחשב. מה אתם בדיוק עושים שם ? כורכים ספרים חדשים ? וגם ישנים ? דוקא ספרי קודש ? למה דוקא ? ומה את עצמך עושה שם ? שופכת את הדבק ? אין מכונות אוטומטיות לדברים האלו ? ספרי קצת. ואיך הפכת לנו לאתאיסטית ? אין אף אחד דתי במשפחה ? ומה אתם עושים בראש השנה ? נוסעים לסיני ? ילה, מקוה לשמוע ממך בעתיד, הרבה הצלחה בכל, שבת שלום ומבורך, ביי

היי!!!! המון זמן לא שמעתי ממך! מה שלומך?? אני חוששת שלא אוכל לסדר לעצמי מחשב בעבודה... אני לא עובדת במשרד, אלא במפעל. ובכלל, אין לנו משרד במפעל. זה מפעל די קטן, האמת אפשר לקרוא לו "מפעלון", ויש בו הרבה מכונות וטלפון. אפשר להגיד שהטלפון זה המשרד... גם אין לנו פקידה. אבא שלי הוא זה שעונה לטלפונים בד"כ, והוא גם זה שרושם את ההזמנות, החשבוניות, הקבלות, תעודות המשלוח וכד'. בקיצור, מחשב ואינטרנט הם לא מצרך קיומי במפעל... שאלת מה אנחנו עושים? וואו, אני אנסה להסביר: אנחנו מקבלים גליונות נייר מודפס מבתי דפוס שונים, מקפלים אותם במכונה לפי סוגים, אוספים ידנית את הסוגים לפי סדר העמודים, תופרים במכונת תפירת פישתן, מעבירים דבק חם על גב הספר (גם במכונה), חותכים בגיליוטינה כדי שהספר יהיה ישר ובסוף שמים כריכה. אם זו כריכה קשה, היא מודבקת ידנית. אם זו כריכה רכה, יש לזה מכונה. וחוץ מכל אלה יש גם "קפיטלבנד" שזה סרט הבד הציבעוני שמודבק בשני קצותיו של גב הספר (בד"כ צהוב-אדום או סגול-כחול), ובד"כ לכריכה קשה צריך לעגל את גב הספר, ולפעמים גם לשים סימניות... אנחנו גם עושים המון חוברות של זמירות לשבת, הגדות של פסח, סדר ט"ו בשבט, מגילת רות וכד'. החוברות הן בעיקר של הוצאת אהרון רובינשטיין והוצאת בנש. (מכיר?) פעם מזמן (כשעוד לא הגו אותי), עשו במפעל גם ספרי ילדים ולוחות שנה בכמויות. עם הזמן אבא שלי וסבא שלי ז"ל התמקדו בנתח שהיה הכי ריווחי מבחינתם- ספרי קודש. עדיין, מדי פעם, אנו מקבלים עבודה כזו או אחרת שלא קשורה לקודש כמו קיפול פרוספקטים, חוברות פרסומת, ספרי מחזור של בתי ספר וכד'. לעיתים ממש רחוקות אנחנו גם מתקנים ספרים ישנים. אני עצמי עושה ה - כ - ל במפעל. אני עובדת על כל המכונות הקיימות, ויודעת לעשות את רוב העבודה לבד. בד"כ עובדים בצוותים על מכונות, למשל על המכונה שמדביקה כריכה רכה עובדים 2 אנשים. אני עובדת לפעמים עם אחותי, לפעמים עם אחי או עם אבא או עם אמא... או עם הפועל שלא שייך למשפחתנו. וסתם כדי להשוויץ, ההתמחות שלנו זה עם נייר בייבל (נייר דק דק דק דק) ובגלל זה כל מה שקשור לנייר הזה, מגיע אלינו :). אם תרצה, אתה מוזמן בכיף לבוא אל מפעלנו הקט ולהתרשם במו עינייך!!! ולגבי האמונה... באמת שלא זוכרת מתי ניהייתי אתאיסטית. בכלל, כל המשפחה מהצד שלי חילונית (חוץ מבן-דוד אחד שנמצא בשלהי חזרה בתשובה), ורק אני ואבא שלי אתאיסטים. כל השאר "סתם" חילוניים :). מהצד של אבא של בעלי רובם מסורתיים, חלקם חילוניים והסבא דתי מאוד(וגם זקן מאוד - הוא איפושהו בסביבות גיל 100), וכן הם תימנים (הגיל של הסבא מסגיר)... הצד של אמא של בעלי פולנים... כך יוצא שהקרבה היחידה שלי לדת הם הספרים שאנו כורכים, הקליינטים שמביאים לנו לכרוך את הספרים והתואר שעשיתי באוניברסיטת "בר-אילן"... ורק כדי ליישר קו- אני ממש לא שונאת את הדת או את הדתיים!!!! חס וחלילה!! אני לא שונאת אף אחד! הבעיה היא, שיש כאלה שאיך שהם שומעים שאני אתאיסטית, הם ישר בטוחים שאני שונאת מישהו ומיד מתחילים לתקוף אותי... טוב, בעצם כבר סיכמנו שאני נחמדה, נכון?? :) בקשר לחג, עוד לא החלטנו איפה ניהיה בראש השנה הבא עלינו לטובה. יש כמה אופציות, שאף אחת מהן לא ממש קוסמת לנו כרגע... יש את סבתא שלי, אמא של אבא, אישה בת 80 עם מרץ של בת 20. והיא פולנייה... וזה שהיא פולנייה אומר שהאוכל פולני... וזה שהאוכל פולני אומר שאוכלים שמן עם קרפלך, שמן עם בשר, שמן עם אורז וכד'... ובגלל זה, בעלי, שיחיה, רק שומע את הסיסמה "סבתא חנה" מיד מקבל עווית בעין שמאל, מתחיל לגמגם ונכנס לפירכוסים. מה גם, שטווח הגילאים שם ינוע בין 50 ל-80.... האופציה השנייה היא אצל דוד שלו, אח של אמא שלו (שגם הם כזכור פולנים), שגר במושב בצפון. ואפשר לעשות אצל סבא שלו, ואז אנחנו מסתכנים בלהשאר רעבים, כי כשתימני יודע שצריכים להגיע 20 איש לחג הוא מכין אוכל רק בשביל 15... מנסיון... איזו דילמה, אה...? מה איתך? איפה אתה תחגוג את ראש השנה?

כל הכבוד לך. לבד לבד הקלדת את כל זה ? כולי התפעלות. אבל למה שלא תסדרו לכם משרד קטן במפעלון ? תוכלו לקרוא לו משרדון . אין מקום ? אין תקציב ? אז כמה אנשים אתם יחד במפעלון הזה ? וכמה שעות את עובדת ? ומה בעלך עושה ? אז רגע, בעלך הוא תימני, ומאיזה עדה אבא שלך ? ומאיזה אמא שלך ? את חושבת שיש הבדל עקרוני בין אתאיסט לבין חילוני ממוצע ? יש פתגם באנגלית שאומר כי אין אתאיסט בשוחות שועל. יענטו, כשיש סכנת חיים , או משהו כזה, גם האתאיסט הופך למאמין. ראיתי את זה הרבה פעמים לדאבוני במקרים של מחלה קשה , שלא נדע. אנשים פתאום מתחילים להאמין בכל מה שזז. העיקר לקבל ברכה. כי לרפואה הקונבנציונלית, אין פתרון. ואנשים לא רוצים למות. לרגע לא חשבתי שאת שונאת מישהו. גם אני , כאדם חרדי, לא מתחיל לחשוב בכיוון של שנאה למישהו בעל אמונה אחרת או מישהו בעל חוסר אמונה. איש באמונתו יחיה. כל אחד עם מה שמתאים לו. אחרת, כולנו נהיה מסכנים. שום דבר לא שווה כשהוא בא בכפיה. לא ידעתי שהתימנים קמצנים בהכנסת אורחים ומכינים פחות ממה שצריך. זה חדש בשבילי. בכל מקרה, למה שלא תביאו אתכם קצת אוכל כתגבורת ? זה מה שאנחנו עושים. אנחנו נוסעים להורים שלי. וכמעט תמיד, הם "שוכחים" מה גודל המשפחה שלנו. אז אנחנו מבלי שנתבקש, מביאים מכל טוב הארץ. שניצלים בשרים חלות וכל מיני מטעמים. שלא יחסר. קשה להאמין שבעידן המודרני של היום, עסק מתנהל בלי מחשב ובלי משרד. מדהים. תעשי חיים, והעיקר, לא לפחד כלל. ושתהיה לנו שנה טובה, עד כמה שניתן במדינה המטורפת הזו. ביי ואל תעבדי כל כך קשה, אולי תקחי לך את ימי ראשון כחופשה ?

שלום לך נתקלתי בפורום הזה במקרה מתוך חיפוש אחר בתי דפוס לנייר בייבל. זה כחודשיים אני מחפש בית דפוס כדי להדפיס סידור תפלה ע"ש אבי ז"ל שסידרתי (אני תימני שרעבי)וזה זמן שכל בית דפוס מפנה אותי לירושלים או לבני ברק מתוך טענה שזה הליך מיוחד. אני מהדרום. כעקרון אין לי בעיה להגיע לכל מקום לשם הדפסתו. אני שואל באם את יכולה להמליץ לי בפני בית דפוס טוב (ראיתי שכתבת אהרון רובינשטיין, בנש ואנסה לאתרם באינטרנט). אודה מאוד באם אענה לבקשה זו. לידיעה - הייתי בהוצאת סיני בתל אביב. בברזני ביפו. ולא הסכימו להדפיס. התקשרתי לעשרות בתי דפוס לצערי לא כולם מדפיסים על לוחות ודוחים אותי. הלוואי ודרכך אמצא פתרון. בברכה נ.ב. אני מקווה שעדיין הפורום הזה פעיל.