שבורה ומדוכאת

נכנסתי לפה לשפוך את כאבי.בתקווה למצוא מילות נחמה או עידוד ממישהו פה. אני בת 26 והתאהבתי בבחור שהכרתי באתר של היכרויות הבחור הגיע מארה"ב לפגוש אותי ובמהלך כל ההכירות הוירטואלית שלנו אמר כי בכוונתו לחזור ארצה ולסגור את עסקיו בחו"ל.היינו ביחד חודשיים עד לפני כמה ימים שבישר לי כי אין בכוונתו לחזור לארץ כי הוא בשהייתו הבין שאין לו מה לחפש פה למרות שכל משפחתו בארץ וחבריו.. כשבישר לי את הידיעה המאכזבת ציין כי לדעתו אנחנו זוג מתאים ואם אני אוהבת אותו אז אני מוזמנת לבוא איתו לארה"ב ולהתחיל את החיים איתו שם..ידיעותיו נפלו עליי כמו רעם ביום בהיר.יש לי פה משפחה וקריירה שמתחילה טרם סיימתי את לימודיי לתואר שני ואני לא רואה את עצמי עוזבת הכול והולכת אחרי מישהו שאני איתו רק חודשיים תמימים של בילויים וחוויות וזה לא ממש החיים האמיתיים!!! הוצבה לי עובדה ואין לי מושג איך אני מתמודדת עם כל הלחץ והכאב הזה.. עייפתי ממערכות יחסים ויש לי תחושות אשמה וכעס על עצמי למה בכלל התחלתי את הקשר הזה שהיה מועד לסכנה ?למה הייתי כה תמימה שחשבתי שבאמת הוא יחזור לפה?? למה בכלל התאהבתי בו?? הגעתי להחלטה לנתק את הקשר כדי שלא להיפגע ולהיקשר יותר אך רע לי ויש לי מועקה והתקפי בכי אין לי חשק לעשות כלום מלבד לבכות ולישון אני מרגישה שהכול מתמוטט ואני בד"כ לא מאבדת את הראש כל כך מהר אך הבחור הזה עשה י משהו..... גרם לי להתאהב בו מה שאף אחד לא הצליח בשנתיים האחרונות.... הוא יעזוב את הארץ בעוד שבועיים ואני מתאפקת לא לצלצל ולא להיפגש איתו רע לי מאוד אני לא יודעת האם אני פועלת נכון? האםם אני מפסידה את אהבת חיי? איך לשכנע אותו שלא יעזוב ויהיה פה?מה לעשות לעזעזל?? אשמח לשמוע את מי שמבין ומוכן לחזק רק בבקשה אין לי כוח להטפות או לירידות כי כל הסביבה שלי לא ממש תומכת בי תודה על ההבנה

כי למעשה הוא עזב אותך!!

שלום, תקחי לך את הזמן, את תמצאי מישהו לבסוף! עדי