ברוכה הבאה, מאיה .

שלום לך, האם יש לך מחשבות , שאולי לא כדאי להמשיך עם ההריון ? אם כן, מה הם הסיבות ? נדמה לי , שהחלטה גורלית שכזו, היא מאד אינדוידואלית. כל אחד צריך לעשות את השיקולים הכי נכונים לו. את לא יכולה להקיש ממקרה שקרה עם מישהי אחרת, וללמוד לגבייך. מה אומר בעלך ? האם זה הריון ראשון ? מוכנה לספר עוד על עצמך ? בכל מקרה, מה שלא תעשי, אני מחזק את ידייך , ושיהיה לך רק טוב. יום נעים ביי

היי שלומי, אני יודעת שלא ניתן להסיק מסקנות ממקרה שקרה למשהי אחרת אבל לפעמים זה עוזר לחלוק את התחושות עם משהו שעבר משהו דומה. במיוחד במקרה כמו שלי ושל גילי שבו החיים היו תקינים לפני מצב ההריון ופתאום הכל השתנה בקיצוניות. כפי שכבר אמרתי אני בת 30 התחתנתי לפני למעלה משנתיים . זהו הריון ראשון שלי. יש לי תפקיד בכיר בחברה גדולה (לא יודעת אם זה מעיד על משהו פרט לאחריות מאוד גדולה בעבודה ובחיים שלי בכלל אני אדם מאוד אחראי ושקול). לפעמיים קיימות מחשבות פסימיות של להפסיק את ההריון אבל אני עדיין בשלבים הראשונים של ההריון ורק התחלתי טיפול פסיכולוגי ככה שאני עדיין מקווה להתגבר על הפחד ולחזור לשליטה מלאה בחיי. עדיין לא הרמתי ידיים. כפי שכבר ספרתי לגילי הייתה לי ילדות לא קלה אפילו קשה והתבגרתי והתגברתי ועדיין יש בי עוד תקווה שזה עוד שלב אחד בדרך הארוכה שצריך לעבור.......בהצלחה . (אני מקווה). זה בטח ישמע נורא טפשי אבל לא ספרתי לבעלי אני נורא חוששת מאיך שהוא יגיב. היחידה שספרתי לה היא אמא שלי שגילתה המון תמיכה. תודה על התמיכה מאיה