ניר

אני עונה כאן, כי העץ הולך ומתרחק... ואני רק מקווה, שאם אחרים באמת יקראו את זה, הם לא יבהלו :-). אני יודעת ששעות הפורום שלי בד"כ לא חופפות את השעות של כולם... פעם יכולתי לשוחח כאן עם מישהי עד 4:00 - 5:00 בבוקר. אבל לא כולם ינשופים, וזה בסדר. זה היתרון בפורום לעומת צ'ט - אפשר להשאיר פה הודעה מתי שרוצים. אז בניחושים אתה בסדר... לפחות בניחוש הזה :-) דת משה וישראל? כופרת גמורה! אם לא הייתי צמחונית הייתי אוכלת בשר לבן (למעשה, עד שנהייתי צמחונית, אכלתי - גם - בשר לבן), אני עובדת בשבתות כשצריך וכן הלאה. אני לא חושבת שהדת זה דבר נוראי, רק שזה לא מתאים לי באופן אישי. וכן, יש לי עניינים אישיים נגד הכפיה הדתית, שמתבטאת בקנסות שמשלמים עובדי שבת ובעוד תחומים מאוד מסויימים. אין לי כלום נגד הדתיים והחרדים בכלל, יש לי משהו נגד המנהיגים שלהם בארץ, מדושני העונג והנחת. חבל שזו המציגות שלה זוכה מיבור שלם. מאידך - הם בחרו אותם... הפוך על הפוך. תמיד המנהיג באמת מייצג? עד כמה לשררה יש כוח? האנושות למדה מחייזרים וחיות אחרות? מה בדיוק? אני חושבת שאת החלק הזה של הלימוד פספסתי... אני יכולה לשתף אותך בתכנים הביזאריים של ריקי'לה... אבל זה מסוג הדברים שנראים לי נחמדים בכאן ועכשיו (= זמן הצפיה) ואני לא מטרידה את עצמי בסוגיות מאוחר יותר. דוגמא? התוכנית האחרונה עסקה ב... לסביות שמנסות לפרק יחסית הטרוגניים. מרתק, לא? אולי. תלוי את מי שואלים. אבל אני מוצאת את הקומי שבתוכנית, וברוב המקרים מדובר באורחים עצמם ולא בתכנים. ואת הכיסא יש סיכוי טוב יותר לחטוף דווקא בתוכנית של ההוא, נו, שכחתי מה שמו (דיוויד לטרמן?), ואת זה אני לא רואה. קפה: עניין החוד והמובילים מתקשר לנושא דת משה וישראל. לפעמים הכוח, ולא האינטליגנציה, הוא זה שמציב אנים בחוד החנית. לא אומר שזה מקרה שבו שוכני המערות מובילים... אבל זה דומה. בכל מקום, כמעט, יש קבוצה קטנה שממש עובדת ועוד הרבה אחרים שמתפקדים על תקן yes-man... אם כולם היו יוזמים, הם לא היו נשארים בתפקידים שלהם, אלא רוצים להמשיך הלאה. לפעמים נוח להיות ראש קטן - כשלא יוזמים לא טועים, וכשלא טועים לא מקבלים על הראש. והנה עוד סתירה - אז איך זה שתמיד הש.ג. אשם??? האצלת סמכויות או התחמקות מאשמה? או שמא נאמר - חלוקה בנטל: אני מפשל, הוא אשם. גאוני, לא? ודאי שיש חשיבות לסוג הקפה... מעין אנינות טעם שכזו. סתם. אני שותה כמעט כל נמס שקיים (ומפגינה נטיה ברורה כלפי "ג'ייקובס"). אבל לא כאן הבררנות שלי באה לידי ביטוי. קבענו. חינוך: אין ספק שעל ההורים להיות מעורבים ואפילו יותר מהמורים. למרות שבגיל ההתבגרות המורים רואים את הצאצא יותר מההורים, בהתחשב בכמות השעות ש"מבלים" בבי"ס. במידת הצורך, צריך להיות שיתוף פעולה בין הגורמים המוסמכים בבי"ס לבין ההורים, כי אחרת כל צד רואה רק חצי בעיה. ואני חושבת, שהאדם מנסה להתגבר על כל שלב ושלב בחייו. יש על זה תאוריה שלמה, שנקראת "8 השלבים של אריקסון"; אבל לא ניכנס לזה עכשיו. יש את התאוריה של פרויד, שגם היא עוסקת בשלבים מסויימים בחיינו (ואכן נעצרת בתחילת גיל ההתבגרות). אידאל: מכיר את הפתגם: "טוב למות בעד אידאל. אבל כדאי למות לאט, כי אידאלים משתנים ואולי אתה מת למען האידאל הלא נכון."? זה די ממצה את העניין, לא? למרות שיש אידאליסטים שהקריבו את חייהם על מזבח האידאל הפרטי שלהם. אני חושבת שקיימים אידאלים מושלמים, וזה נותן כיוון כללי, כל זמן שהספק קיים ואיתו הידיעה שקשה להגיע אליהם. הצדק הוא דבר סובייקטיבי בעיקרו (מעבר לחוקים בסיסיים, אבל זה תלוי בתרבות). לנו ברור, שגניבה היא מעשה לא מוסרי - אבל מה אם הסיפור של רובין הוד? הכל תלוי בתפיסה. אנשים שלמים? זה הכי סובייקטיבי שיכול להיות!!! אתה מרגיש שלם? אתה שלם! אתה מרגיש שחסר משהו, אז אתה לא שלם. כמה שזה מסובך, זה פשוט. אני לא יודעת לאיזה אידאל התכוונת בנוגע לאיתן, אבל השאיפה לאידאל - כל זמן שהיא רציונלית - לא פוגעת באף אחד, ובטח שאינה אמורה להגיע ל... שלך :-). מתי השאיפה לא רציונלית? האידאל שברזון, לדוגמא. החיים כקולונע... כבר אמר שייקספיר שכל העולם במה ואנחנו השחקנים. והרי הסרטים, שאינם מדע בידיוני, מבוססים על משהו, לא? צריך להכיר במגבלות, לא בהכרח לקבל אותן, אבל להכיר בקיומן. נניח והחזון שלי הוא לשחק ב - N.B.A בסדר? ונייח שמיום שלמדתי ללכת אני משחקת כדורסל... אבל כשהגובה הנתון שלי הוא 155 ס"מ שלמים ותמימים, אני לעולם לא אגיע לשם. כמובן שיש אידאלים מוגדרים וברורים, וישנם כאלה שהם יותר בגדר רעיון. תמיד יקומו האנשים, שהאידאל שלהם הוא לשנות את העולם - אני חושבת שזה יפה, אבל ריאלי? לא כ"כ. פסימי במקצת, לא? ברגע שנמצאים בקיצוניות מסויימת (אופטימיות קוסמית מול פסימיות כללית, לדוגמא, בלתי אפשרי לראות את כל התמונה. ולכן צריך למצוא את האיזון נכון על הסרגל האישי. וזו כבר משימה קשה. האמת נמצאת בכל המקומות הללו. לא צריך לחפש אותה, רק להבין שהיא שם. אם האמת שלי שחורה ושלך ורודה, זה אומר שאחד מאיתנו משקר? לא. יפה. הצדק, מעצם מהותו, לא צריך לתת ויטמין P לאף-אחד. ברגע שיש התערבות אנושית, הצדק הולך לאיבוד... והרי בארה"ב הוציאו להורג אנשים חיפם מפשע, וזה למרות המערכת המשפטית המשוכללת שלהם. אם כי, לקיפודים אין המושג "צדק", ולכן עולמם פשוט יותר משלנו, גם אם הוא דוקרני יותר :-). עולם נטול רגש? זה אמיתי. לחלוטין. זה טוב? לא בהכרח... השיפוט שלי לא מבוסס על רגשות בכלל. למעשה - החיים שלי לא מבוססים על רגשות בכלל. יש מי שמקנא לפעמים, והרוב טוענים שאני מפסידה. אני יודעת, שבהרבה מובנים אני לא ממש חיה את החיים, אלא צופה בהם (זה התפקיד שלי בקולנוע). התגובה הנפשית שאפשר לסחוט ממני היא כעס. וזה לא מומלץ, משום שגם את זה אני לא עושה הרבה. אני אדישה ב - 99% מהמקרים לדברים. בוכה? לא. צוחקת - לפעמים, כשמשהו מצחיק (וזה אגב לא חייב להיות קשור לרגש). אני יכולה לעבור על כל הרשימה, אבל כל תשובה שאתן תהיה פשטנית מדי, משום שהמצב - בכללותו - הרבה יותר מורכב. ממתי זה ככה? לא יודעת. באמת שלא. הזכרון שלי אבוד. אין לי זכרונות. בכלל. זה כאילו שלא הייתי ילדה מעולם (ואני מבדילה בכוונה בין ידיעה וזכרון). למעשה, בתחום הזה, אני לא יותר מ copycat (נשמע יותר טוב מחקיינית, לא?). ברגע שאני מתבוננת מהכל על הצד, יותר קל לי לקלוט תגובות של אחרים וליישם בעצמי. זה לא אומר שמשהו באמת עומד מאחורי זה. כפי שנאמר: the show must go on (שיר יפה). הודו ושווארמה? לא קארי? סארי? גואה? דווקא שווארמה? ואת זה יש חופשי בארץ. הגעתי כבר לגיל מפתיע של 24 וחצי... בהחלט מפתיע. נכון - קיפודים קיימים! גם אם באופן שונה ואחר (ודוקר, כבר הזכרתי?). אפרופו דקארט - ידעת שהוא טען שהגוף והנפש נפרדים המה? יעני - 2 ישויות נפרדות. ולכן הוא וחסידיו טענו, שלחיות אין נפש! בושה וחרפה.

ממממ.. ממ... מ.. הולך להכין קפה .. מי זה יבהלו ? אני מת מפחד ! אם העץ מתרחק לך , תעשי לך קיצור למועדפים אבל כאן זה אולי עדיף .. כבר חוזר

אין לי בעיה לחזור לעץ ההוא... לא רציתי שתצטרך לעבוד קשה מדי בחיפושים, בעוד היער גדל ומתמלא עשבים שוטים (יותר נכון - עשבות שוטות...). נהדר. אני כבר אחרי הקפה... זה היה נחוץ. מה הייתי עושה בלי קפה? שותה דיאט קולה עם לימון כל היום :-). מי שיבהל - הוזהר נראש, הלא כן?

טוב הייתי חייב לנקות שולחן... האנושות למדה הרבה מהחיות ומחרקים טוב אז את שמה לה גם לפרטים הזניחים אני מוסיף מחייזרים באמת עדיין לא למדנו ...:-) את רוצה דוגמאות על שנלמד מן החרקים והחיות ? אני דווקא מעדיף את דויד על פני משיכת שערות לקול תרועות הקהל אבל מודה שלסביות מרתקות לי מאוד - (להבדיל מהומואים) לתכנית שלה יש בעיה של אמינות בעיניי זה נראה מבויים ... מכיר בשטחיות את אריק אריקסון על כל שלביו ובקיצור הטענה שלו שמי שמכיר את עצמו ומקבל את עצמו הוא אדם בוגר או מבוגר או משהו כזה ..והשפעת החברה... מכיר גם את התאוריה של פרוייד השלב האנאלי חיתולים הנקה אורלי וכל מה שבא לי אני אישית בזמנו הציעו לי לשים את הילד בגן כזה בבית וגן בים יש גן כזה ברח לי השם של השיטה אוטו משהו (תעזרי לי אם את מכירה ) ששם הם מחלקים את שלבי הגדילה של הילד למנות של 7 שנים שם יש ספרים ללא פרצופים (להשאיר לילד לדמיין לבד ולא לקבע ) ובכל יש תאוריות ולא חסר כמו שכבר שמעתי אנחנו חיים בעולם שיש בו רק שאלות ! כן אבל נראה לי שלא הסברתי עצמי טוב טוב למות בעד האידיאלים שאני קובע לעצמי (מכיר הרבה פתגמים , משפטים , ושאר חכמים) זו היתה הכוונה עושה בשיטה שלי , מי קובע לי מה האידיאל שלי ? אני ! ומת בשביל זה , זה עדיף מלמות בלא כלום חוצמיזה שמתים בן כה וכה , אבל לאט זה ברור גם ללא אידיאלים זה טוב , נניח שאת רוצה לשחק כדורסל ב NBA ? ואת נמוכה ? נו אז לא הכל אפשרי אבל גם לא הכל בלתי אפשרי! את יכולה לטוס למשחקים , לספוג את האוירה להתכתב עם שחקנים , להשתתף שם היכן שהם פתוחים לקהל הרחב ועם קצת שמחה בחלקך ודמיון - אפילו תגיעי לסיפוק אם לא למלוא הסיפוק . (הכרה בחלקך , ) צדק עדיין הוא שאמרתי האנשים עיוורים ... הצדק הוא צדק השאלה אם הוא נעשה (זה לא טענתי) לא מבין את זה .. רק כעס יוצא ממך ? ואהבה לא ? מה זה עושה לך שהכלבה שלך שמחה לקראתך כשאת חוזרת הביתה ? כלום ? רק אם היא עושה פיפי בסלון - קורה לך משהו ? מה את מרגישה כלפי האחיות שלך ? את אוהבת אותן ? הודו ? נו אם כבר אז - זכור עלי הצ'לום לטובה :-) לדעתך יש לחיות את הרגשות שיש לבני אדם ?

בת 24 .... מביך ?! ואני הלכתי להתחתן ולעשות ילדים.... תגידי מתי הספקת ?? את ספרייה מהלכת ?!!! את נותת שיעורים פרטיים ? :-)

ברגע זה הוכחת, שהאנושות למדה הרבה - לנקות שולחן לדוגמא :-). מצד שני, לחיות אין שולחן, אז אין להן מה לנקות. איזה כיף להן. אתה יודע מה? אני מוכנה לקבל את זה, שהאנושות למדה הרבה מחיות וחרקים (והחייזרים? נו, קודם שיפסיקו להתווכח אם הם קיימים או לא) חוץ מדבר בסיסי אחד - מלחמות. ודאי שיש מלחמות בטבע, אבל לא כאלו שיכולות להחריב את העולם. מה גם, שאין בטבע מלחמות שווא ובד"כ נמנעים מהרג מיותר. ואנחנו? הפכנו את המלחמות לאומנות מקודשת (ע"ע ג'יהאד). אבל אצל ריקי אין אלימות פיזית, רק מילולית וגם אז שמים פייייייייפ כדי שאוזנינו הטהורות לא תחטאנה בשמיעת גסויות (אשר עינינו האומללות רואות פה, בפורום). זה מעניין - למה לסביות מרתקות יותר גברים מאשר הומואים מרתקים נשים? סתם מעין שאלת ביניים. מכיוון שהתקשורת לא תמיד נאמנה למקור, אין לי אלא להסתמך על דבריה של הגב' לייק בעצמה, שאמרה ששום דבר לא מבויים - שקר או אמת? ב - 4:05 בבוקר זה לא חשוב בכלל. העניין עם תאוריות הוא, שלפעמים היישום שלהן שונה מהכוונה המקורית. למרות שהתאוריה של אריקסון לא מדברת על יישום, כי אם על תהליכים. בעצם, את כל התאוריות הללו אפשר לנתח בדיעבד כסובייקט (בעיקר את של זיגי). ובכלל - לפעמים סיגר הוא רק סיגר. לא צריך לחפש מתחת לשטיח. אין הורים שלא טועים. הורות היא חוויה של למידה, ושום ספר - מתוחכם ככל שיהיה - לא יכול לתת הכל. לא לחינם מדברים על אינסטינקטים הוריים. ואינסטינקט לבדו יכול להטעות ופה משתלבת המחשבה. לא זוכרת את השם של השיטה שהזכרת... אולי כי התחום של הורות רחוק ממני. ודאי שאנחנו חיים בעולם של שאלות... הרי כל תשובה מעוררת עוד 3 שאלות... כמו מדוזה המיתית... על כל ראש שכרתו לה, צמחו 2 חדשים. ואם לא תהיינה יותר שאלות. נניח ואנחנו יודעים הכל... רק מזה אפשר להשתגע. o.k. אבל על סמך מה אתה, ניר, קובע לעצמך אידאלים כאלה ואחרים? סביר להניח שלא על-סמך עונות השנה. יש סיבות, לא? ואי-אפשר ללומר אם מדובר בסיבות טובות או לא. כל זמן שיש לך איזשהו קו מנחה ואתה יודע מהו - זה בסדר. אבל כשמתחילים לרדוף אחרי הרבה אידאלים, בלי להבין באמת מה עומד מאחוריהם, אז הולכים בעצם לאיבוד. נכון, מתים בכל מקרה. השאלה היא, מה מספיקים בדרך? בד"כ אנשים עושים בחיים יותר דברים שהם חייבים מאשר שהם באמת רוצים. אחותי זרקה עבודה טובה עם הכנסה נאה, בתקופה של מיתון, כדי לטייל במזרח. מעשה אמיץ במידה מסויימת... ועכשיו, כשהיא אוטוטו חוזרת? היא תצטרך לשאת בהשלכות. אבל אם היא שלמה אם זה - למה לא? אח"כ, כשהיא תגדל עוד קצת ותהיינה לה מחוייבויות, היא לא תוכל שוב לזרוק הכל ולטייל לה כך סתם בעולם. מממ... ה - NBA היה סתם דוגמא. אני אפילו לא צופה במשחקים שלהם בטלוויזיה. זה רק העניין של הכרה במגבלות, והתמודדות - כמו שכתבת כאופציות לפיצוי על חוסר היכולת לשחק כדורסל מקצועני. מימוש העצמי חייב לבור מהכרה בעצמי. ההכרה בעצמי נובעת ברובה מאיך שהסביבה תופסת אותנו. בקיצור אנחנו לא יכולים להיות שלמים בלי הסביבה, ואם היא עויינת, מצבנו עגום. צודק. האנשים עיוורים. וכאשר אין מי שיראה את הצדק - טוב, אין ממש צדק. בכל הפסלים העתיקים, אלת הצדק מופיעה כשעיניה קשורות. נדמה לי, שירשנו את זה ממנה. הכלבה שלי לא עושה פיפי בסלון! היא מחונכת היטב :-) בגילה היא כבר צריכה להבין, שיש דברים שלא עושים. כפי שכתבתי קודם - זה הרבה יותר מורכב בכדי לענות ככה סתם: "כן/לא אוהבת, שונאת, שמחה, עצובה" וכן הלאה. יש דברים, שחלק מהאנשים פה יודעים מתוך היכרות ארוכת טווח. אבל אם לסכם את זה בכמה מילים ולא בצורה מקצועית - אני מופרעת לחלוטין, ועכשיו גם צריכה להוכיח שאני שפויה... יש לי רק עוד 3 חודשים לפני גזר הדין. ולכן אני לא מפרטת הרבה בעניין הזה... זה ארוך, מסורבל, מורכב ופשוט מעייף. לדעתי הנחרצת כן! חיות מרגישות. אולי אין להן את אותו ספקטרום של רגשות, אבל ודאי שהן לא רובוטים. אני גדלה עם חיות מיום שנולדתי. אני עובדת עם חיות כבר די הרבה זמן... והן מרגישות. יותר מזה - גם לחיות יש בעיות התנהגות והפרעות נפשיות.