למור
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
בראשית אפצח ב תמיהה מה הסיפור ? כולו קצת צעקות ... נו אז מה ? אני ואישתי אתמול התוכחנו לא מעט והיום ? חבל שאת לא יכולה לראות אותנו ... כאילו כלום , בחיים לא היית מאמינה שאתמול עבר בנינו ויכוח חשבתי כבר משהו רציני יותר ... את יודעת איך זה לרוב בזוגיות את אוהבת אותו בוטחת בו מפחדת ממנו מפחידה אותו כועסת עליו מקנאה בו סומכת עליו לא מבינה אותו מסתכלת עליו חובטת בו מחבקת אותו חונקת אותו דואגת לשלומו כואבת אותו מתנתקת ממנו משתפת אותו הוא האור והחושך שלך הוא הצל שרוכן מעלייך העצבות המשותפת השמחות המשותפות האינטימיות הרגעים שלפני ואחרי הוא זה הוא את זו את וההיפך בקיצור עולם שלם שתלוי בהחלטות שלכם חבל לך על השטויות עוד רבה הדרך וההריון ברקע.. ועוד יהיו רגעים קשים יותר זה הזמן לתרגל יציאה ממצבים מחורבנים
מילים כדורבנים רבת? עם אשתך ? הצדקת . עלי ????
כולי התפעלות . . . . אהבתי את תאור הזוגיות, ולהגיד לך את האמת, אתה צודק ב-100% !!!!! מורצ'וק, הכל עובר בחיים !!!!
נוריתי המתוקה איפה את מסתתרת בשעות האור ? עסוקה הרבה ? במה ?
באמת תודה על העידוד ואתה צודק כל מילה שווה זהב ובדיוק מה שאני חושבת כן, אתה מאד צודק רק שלפעמים הריב הקטנציק נמתח כמו מסטיק מאוסססס אבל הבוקר אפשר להגיד שהמצב השתפר (: נב אהבתי-את עניין הצל ~! (: תודה!
