מחשבות של שמחה

מראות חלפפו על פניו – הסיפורים הצהובים של ניר התחלפו בגבעות הירוקות של ירושלים ,זכרונות התעופפו מעל לראשו והעלו בלהבה את הדרך שהייתה אבל הוא המשיך לרוץ, הלאה והלאה, עוד ועוד רגליו הולכות וכבדות, ליבו פועם בחזקה, הזיעהה עושה סנפלינג על פניו והוא מתנשם ומתנשף מתנשם ומתנשף – מתי כבר תגיע? מתי יוכל לחדול מריצתו? כל העולמות הקסומים של ניר הופיעו מסביבו בערבוביה, היכול להיות שזו שמחה הכורדיה ? לרגע האט בריצתו, נכבש ביופיים. חור של מנהרה נפתח ממולו, כולה חזרה שמחה לסורה והכל החל עולה . `ירושלים של זהב התנשאה מסביבו, מגדלי מגורים, מדרכות נעות וכיפת ענק מוארת. בני אדם ניצבו בדרכו כבשוק מחנה יהודה והוא עבר על פניהם לעבר האור שזרח - שמחה, שמחל'ה שמחה ענקית זרחה בקצה דרכו, סנוורה את עיניו. אבל הוא לא עצר אלא המשיך ורץ לעומתה. רגליו נשאו אותו עכשיו בקלות, הוא התנשא מעל לדרך כאילו צמחו לו כנפי הלילה של יתוש הישר אל שמחה רץ והתעופף, הלאה הלאה, הלך והתקרב, הנה הוא מגיע, פורץ ונספג בתוך האור הבהיר, הסתנוור, עצם את עיניו כשהוא נשטף בזוהר –מגלה הוא את שמחה שוב בסורה כשפקח את עיניו מצא את עצמו יושב בין חבריו מסביב לפורום, שמחה שהאירה את היום וסנוורה לרגע את עיניו. בעוד הוא מתנשף ומנסה להרגיע את נשימתו הפרועה, שמע אחד מהם אומר, יאללה ניר ספר ספר איך היתה ילדותך והוא הוא עדיין מוטרד בשאלה קיומית היכן היכן היא שמחה ? שמחה כדמות משיחית ? וכמו המשיח גם היא לא עונה ולא שולחת מייל וסיפור ילדותו של ניר בכלל לא סופר. טו בי המשך...

למה אף אחד לא צוחק ? לא מצחיק לא כסף !

רק עכשיו נרגעתי . ומה עם הסיפור המובטח ? אתה ושמחה, אי אפשר לךסמוך עליכם. מבטיחים ולא מקיימים. גם אתה חזרת לסורך ?

חזרתי לסורי. מזתאומרת.? פעם יצאתי עם נעים -חלבי ממוצא סורי. ביום שישי יצאנו-\היה כייף חזריתי לסורי. קפיש ?

כל הפורום היה על הרגליים, יצאו לחפש אותך ברחובות ירושלים, מי יודע מה את יכולה לעשות, כשאת חוזרת לסורך...