לשמחה חומר למחשבה

שניים אוחזים. מלים.צעקות.מהלומות. מפשר בינלאומי משכנע להפסקת האלימות לבוא לרב לברור תוך מחוייבות בלתי ניתנת לערעור לקבל פסקו כמחייב. מסכימים השניים. הרב מסכים. הרבנית , כדרכה, יותר ממשקיפה בינלאומית. ראובן מופיע ראשון. טוען. מלים והוכחות כדרבנות. הרב פוסק. הדין לצדו. ראובן צודק. שמעון מופיע אחריו. מ-ז- מלים, מ-ז-הוכחות. ,,כדרבנות`` לא מדוייק מספיק. חבל`ז פוסק הרב. הדין לצד שמעון. שמעון צודק. טוענת הרבנית – דחילק.. בחי- רבאק, בעלי הרב האדמור והקדוש זיע`א תחליט – אם ראובן צודק אזייייי, והיא מתנגנת כרגילה, אחלה ותיקה, בוגרת ישיבת אולפנא למלומדות שלב ג` שמעון לא צודק , ונהפוך הוא, מתנת אלוה- לי ליום הנשואין שלי לך מאותו יום עד יום מותי, מ-קר-לך? טושטוש!!! כפ`רה שלי?!! גם את צודקת.. פוסק הרב סופית. מה קרה כאן? אמרו הפסיכולוגים החוקרים.. איבוד צפון.. כמאמר אהרן אפלפלד בראיון ב,,על השרון ,,אבדן האמונה בצדקת הדרך אבדן הצדק כאמונת יחיד? ?!?! חס וחלילה!!!! טענו נגד כולם מומחי הגיאומטריה – הכל ,, ענין של זוית`` כי ראובן הציג זוית זוית אחת בזמן נתון – זוית שלו בא שמעון הציג זוית אחרת לחלוטין – אנטיתיזה בלשון ההגאליאנים הציגה הרבנית גם הזוית הייחודית שלה סכום שלש זויות ולא רק שתיים פסק הרב לאחר ששיקלל משקלן של ארבע זויות שונות.. כולן צודקות למהדרין. וזו רק ההתחלה.. כלל וכלל לא מסובך ענין של לוגיקה ושיטתיות במחשבה ארבעת הבנים של המשפט הקודם ראובן , שמעון, הרבנית והרב כולם חכמים , כולם נבונים ובסך הכל זאת תורת הזוית ה,,סטאטית`` יחסית.. ויש זויות אחרות ואופיין - דינאמיות כדינאמיט למהדרין.. כל ארבע הזויות הקודמות - על מקרה אחד בזמן נתון והרי אלף אלפי פעמים ליום משנה האדם הבודד את זוית ראיתו כשהוא משקיף על החיים משתי נקודות זמן ש האחת מאוחרת ולכן יותר מעודכנת ו מושלמת מקודמתה.. וכאשר חייו של הפרט והתהליכים הפסיכולוגיים שהוא מתנסה בהם משולים לטיפה בנהר זורם, שלעולם לא תעבור שנית אותו מקום הכפל את הפרטים שבשכונה או עיר או אומה שלמה במדינה שלמה בארץ בה שניים טוענים שמחזיקים כדין וכהלכה תקבל תמונה של תהליך מורכב ממליוני זויות שונות, כהות וחדות וישרות סכום כזה – יכול להציג תמונה של ארוע הסטורי, לדוגמא במרחק של עשור מזמן התרחשותו ושונה מאד תהיה ,,אותה התמונה`` ממרחק שנים-שלושה עשורים ובהמשך מאה- מאתיים שנה, אלף- אלפיים שלשת אלפים שנה מחדש בכל יום תמיד, היקום ,עם כל זריחה, הצטברות הנסיונות יבואו תמימים ויטענו ,,ההסטוריה חוזרת על עצמה,, ולא היא לא מניה ולא מקצתיה לא יכולה בשום תנאי לחזור על עצמה בפרטים מקסימום אולי חוקים מסויימים, בתהליכים הסטוריים עשויים-עלולים לחזור וכל הסטוריון בבחירת העובדות הנוחות לו מהמכלול האין- סופי העומד לרשותו.. שנה לאחר סיום המבריק שבמחקרים ההסטוריים יתגלו עובדות חדשות, הבנויות על תחושות והבנויות על רגשות חדשות ואין הסטוריה אנושית אלא מעשי קונדס של זויות שונות, ממקומות ובזמנים שונים.

קיבלתי התקפת מילים... נירוש מה קורה?

זה רק מילים מיכלי עזבי תמסכה ות'זריקה אזעקת הרגעה איזה קטעים- מה קורה ? בדיוק מה שרציתי לשאול אותך ...