בשורה משמחת!!!!

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

08/02/2003 | 11:27 | מאת: יפעת

ביום שישי יצאתי מהבית לאחר שלא יצאתי ממנו במשך שנה וחצי!!! כאבה לי השן והייתי חייבת ללכת לטיפול ולא הייתה כל ברירה אחרת. אז אזרתי אומץ ויצאתי. מאוד נהנתי, אפילו אצל הרופא שיניים... זה כיף להתראות עם אנשים ולראות אנשים, לנשום אויר בחוץ, לראות עולם, צמחים, ציפורים. מזג האויר היה מצויין הייתי בעננים!!! הלכתי לרופא שיניים, אח"כ הלכתי לסופר, היה בא לי גלידה!!! נהניתי מהכל. לראות אנשים, טבע, מכוניות, צבעים, אפילו בסופר הרגשתי נהדר ולא היה אכפת לי שיש הרבה אנשים. קניתי לי גלידות טעימות, נהנתי מהשמש שהייתה בחוץ. העולם כ"כ יפה שחבל לפספס אותו. אני לא מסתכלת על התק' שעברתי, ועדיין עוברת, כבזבוז או פספוס אלא זה כנראה משהו שהייתי צריכה לעבור. אסור להסתכל אחורה באכזבה ובהרגשת החמצה. מה שהיה היה ואולי היה לזה סיבה שזה קרה. זה מחזק אותי ויעזור לי להתגבר עם דברים בעתיד. למדתי הרבה דברים על עצמי ועל העולם בכלל בתקופה הזאת והכי חשוב שהכרתי אנשים מקסימים - אתכם !!! שכ"כ עזרתם לי ותמכתם בי! אני יודעת שיש לי עוד על מה לעבוד אבל זאת כבר התחלה חדשה ומשמעותית. תצאו לבחוץ, תחיו, תבלו, תהנו מכל רגע שחולף. חבל לבזבז את החיים. יש לנו עולם וטבע נפלא וצריך להינות ממנו! חבל לבזבז כל רגע בחיים! תודה לכל האנשים שתמכו בי ועזרו לי כאן בפורום, בפורום פסיכיאטרייה ובצ'ט! אתם הייתם חלק נכבד בהצלחה שלי ! תודה רבה על הכל! תודה לכולם! - אייל, ענת, שלומי, שאול, נירה, לימור, ליבי, איתן, גיא, אלמוג, אריאל, דוט, פרוזק, מירב, שרון, מיכל, מור, נורית, סנדי, נטע, איש, ד"ר הידש, קרן וסליחה אם שכחתי מישהו.... זה מרוב התרגשות! משבוע הבא העו"סית שלי תבוא אליי כל יום ונצא ל- 10-15 דק' טיול. פעם לבית שלה, פעם לבית קפה וכו'.... יש לי עוד דרך ארוכה אבל לפחות עשיתי את הצעד הראשון. והכי מפתיע זה שהרגשתי ממש נפלא בחוץ. אפילו לא אחוז אחד של חרדה! המסקנה שיש לי מכל זה היא שאסור בשום אופן להתייאש!!! אני אוהבת את כולם!!!

08/02/2003 | 11:29 | מאת: יפעת

הרה, סליחה! אבל גם את עזרת לי מאוד ותמכת בי ובעיקר סבלת ממני! תודה רבה לך! את מקסימה!!! ואל תתלהבי כ"כ מהר, את לא נפטרת ממני. אני אמשיך לשגע אותך! :-)

09/02/2003 | 08:54 | מאת: נורית

יפעתוש מתוקה, כל כך שמחתי לקרוא את ההודעה שלך. זה פשוט עשה לי טוב על הבוקר. הדבר היחידי שיש לי להגיד לך זה, כל הכבוד, תמשיכי ככה ותראי שעוד תצליחי ותגיעי רחוק. שתדעי לך, שאולי אנחנו קצת עזרנו לך, אך בסופו של דבר ההחלטה היתה שלך, ולכן את עזרת לעצמך הכי הכי הרבה. אני מאוד מאוד שמחה בשבילך, וכמו תמיד, אנחנו כל הזמן פה בשבילך . . . ואוהבים אותך מאוד מאוד.

09/02/2003 | 09:34 | מאת: יפעת

מה שלומך? הכל טוב? גם היום אני אצא מהבית בערב. נקווה שזה יילך חלק כמו יום שישי!!! לא יכולת לסדר מזג אויר יותר טוב? קצת שמש? ציפורים מצייצות?

09/02/2003 | 09:13 | מאת: שלומי

כל הכבוד לך. את אמיצה. עשית צעד חשוב והצלחת להתגבר. אנחנו נורא נורא נורא נורא גאים בך. מקוה שתשמשיכי לצאת ולהנות ולבלות ולעשות חיים. אמן. מקוה שתיכנסי היום לכאן. ביי קונגרטיוליישנס !!!!!!!!!!!!! אז עכשיו אפשר לארגן מיפגש , לא כך ?

09/02/2003 | 09:32 | מאת: יפעת

כ"כ התגעגעתי! מה שלומך? איך היה? מה אכלתם? איך היתה החתונה? מה לבשת? איך הילדים התסדרו? מה עם תמי? מתי חזרתם? יאללה תספר הכל!!!!!!!!!!!!!!!!

09/02/2003 | 10:00 | מאת: מור

יפעתי אני שמחה עד השמיים !!!! כל הכבוד אני מאד מאד שמחה בשבילך!!! המשיכי כך!! ותשמרי על עצמך! אני שמחה שהגעת למסקנה וטוב שאת לא מצטערת ... על התקופה. אני כאן בשבילך תמיד!

09/02/2003 | 10:40 | מאת: יפעת

את מקסימה!!!!!!!!!!!!!