חיכיתי לך במיטה......וכרגיל....

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

05/02/2003 | 00:34 | מאת: אורה

חיכיתי לך במיטה וכרגיל... חיכיתי לך במיטה וכרגיל, חזרת מאוחר. לא החזקתי מעמד ונרדמתי, בלי בגדים, מחכה לאביר שלי על הסוס הלבן שיחזור מעוד יום עבודה מפרך. התעוררתי להרגשת נשיקותיך החמות והאוהבות. מרוב הפתעה, הצלחתי רק לפתוח קלות את השפתיים ולתת לך להמשיך לטרוף אותי. אתה עובר ממלוא הפה לשפה התחתונה, נושך אותה קלות, מנשק את העליונה בעודך מעביר לשון על התחתונה וביניהן, ואני, עדין מהופנטת, מנסה להכיל את החושניות של שנינו עד תום. בעדינות, בחום ובתשוקה אתה גולש לצוואר, טועם, מלקק, מנשק, מוצץ, בולע וגורם לי להטות את הראש אחורה בהנאה ואבדן שליטה. בהתמכרות לתחושות שממלאות אותי, לחום שמציף אותי ולמיצים שמרטיבים אותי. לאט לאט, אני מתחילה ליהנות מגופך, להעביר יד בראשך, לטעום את פיך, לתפוס בשפתיי את אוזנך, את עורפך ושוב את פיך, שממגנט אותי אליו. עכשיו עוררת אותי לחלוטין. אני מנשקת, נושכת ומוצצת את שפתיך, ביחד וכל אחת לחוד, כרמז למה שעתיד לבוא. כשאצבעי על שפתיך, כאילו תומכת בשפתיי, אני מחדירה את לשוני לפיך ומלקקת - פנימה והחוצה – בעוד ידי מפשקת לך קמעה את השפתיים. זה בהחלט לא משאיר אותך אדיש, ואנחה קטנה של הנאה וקוצר רוח נפלטת פיך בעוד ידך אוחזת באחד משדי. אני מתפללת שתישאר שם עוד קצת, ולא מתאכזבת. אתה מרכין את ראשך לעבר הפטמות הכהות, הקשות והבולטות שלי, שקוראות לך ומייחלות למגעך, וכמו מתלבט לשניה מאיפה להתחיל ועם מי לסיים. אני מרגישה כאילו בורכתי בשלושה דגדגנים, ויודעת שכל נגיעה שלך בפטמותיי עלולה לגרום לי לפורקן אדיר. אבל אתה מרגיש את המתח המוגבר ומלקק בעדינות. תחילה מסביב ואז את הפטמה עצמה. כשאתה שומע אותי גונחת קלות אתה מתחיל למצוץ ולינוק, בהתחלה הרכות, ואחר כך יותר בחוזקה, בעודך ממולל בידך את הפטמה השניה. אני מתמתחת מהנאה עוצרת נשימתי ונושכת שפתיי מעונג. גבי מתקמר, רגלי נפשקות מעט ואתה מנצל זאת ללחוץ את ירכך לביניהן. הלחץ על הבעירה שמתחוללת אצלי, עם הגירוי האדיר בפטמותיי, מביאים אותי לאורגזמה ראשונה אדירה. אתה מסתכל בי כלא מאמין ואני יודעת, זו הראשונה מתוך רבות שיבואו. מזכרת מהמיצים הרבים שכבר הספיקו להצטבר בין רגלי נותרה כעת על ירכך, ואני מתרוממת, רוכנת אליה ומלקקת את כל החלקה הרטובה. בהתפעמות ממעשיי, וממראה גופי החם, עור המשי, בטני החלקה וישבני המזמין, כל גופך נכנע ואתה שוכח את עצמך לחלוטין בתוך התאווה ומשתרע על גבך. למראה ישבני, הקרוב כל כך לפניך עכשיו, אתה שולח יד ומלטף. בהתחלה מסביב אך מהר למדי אתה מתמקד בחריץ הנגלה לפניך ומעביר ידך לכל אורכו. אני מתפתלת קלות מהתרגשות בעודי רוכנת אל בין רגליך ומלקקת את אותו המקום שלך בדיוק – מפתח הישבן, ועד לביצים, לאט לאט, ובתאווה שגורמת לך לרעוד ולהרים את אגנך מעט. ציפורני הארוכות שורטות בעדינות את פנים ירכיך, מאזור הישבן ועד קדמת המפשעה וחוזר חלילה, ואז עוברות על שער ערוותך ביתר עוצמה, בעודי נושפת בחום על ביציך, שמתכווצות בתענוג. סוף סוף אני מגיעה למנה העיקרית. אני מעבירה את לשוני על האבר שלך, מבסיסו ועד לקצה, בליקוק אחד ארוך, איטי, חם ורטוב, שמשאיר אותך ממלמל דברים לא ברורים. אני אוחזת את אברך בידי ומכוונת אותו אל פי, בעודי מלקקת את כל אורכו, מכל צדדיו, מקפידה לא להשאיר ולו חלקה אחת יבשה, ומסיימת בליקוק ארוך נוסף ועדין סביב סביב קצה העטרה. בידי אחת אני אוחזת בחזקה בבסיס האבר, בעוד השניה מקיפה אותו ונעה עליו, מעלה ומטה מעלה ומטה. לעיתים צמוד ולעיתים רפוי, לעיתים מהר ולעיתים לאט. פי רוכן אל עבר פתח אברך, ובעוד ידיי ממשיכות בפעולתן, אני שולחת לשון רטובה לכיפה, לוחצת עליה קלות ומרטיבה אותה שוב ושוב. כשאני מרגישה שהאבר קשה ונפוח עוד יותר מקודם, אני רוכנת שוב וסוגרת עליו עם פי, ובתנועה סיבובית בתוך הפה מלקקת עם לשוני מסביב לעטרה. אחרי עוד כמה רגעים אני מוצצת ומוצצת בחוזקה, מנסה לשאוב אלי את שפיכתך טרם זמנה, ואתה מתחנן על נפשך שכן אתה יודע שאם אמשיך הסוף יתקרב מהר מדי. כשאתה יודע שזה להמשיך או לחדול, אתה הופך אותי במהירות על גבי וצולל לבין רגלי. קובר את פניך במיצים שלי, מעביר את אפך, פיך סנטרך לאורך ולרוחב, מתכסה במעטה דק של נוזלי תאוותי וכאילו מסנה להיכנס כולך פנימה, ראש תחילה. אני מרגישה אותך נושך, דוחף, מלקק בשילהוב, עד שאיני בטוחה איזה חלק של גופך עושה את הפעולה. שרירי הלשון המכווצים שלך עושים לי נפלאות, כשאתה מקיש עמה על הדגדגן המגורה שלי, וקצה אצבעך בפתח ישבני גורם לי לגמור שוב, בזעקות עונג. עכשיו אני שלך לחלוטין. מתמסרת לנינוחות של אחרי השיא (או אחד מהם), לפני ההתאוששות המחודשת. אתה יכול לעשות בי כרצונך. ואתה עושה. בעוד עיני עצומות, אני מרגישה אותך מרים את רגלי ומשעין אותן על כתפיך. אני מדמיינת את החיוך הנלהב שלך כשאתה סוקר את ההבטחה המתוקה שביניהן. אני מרגישה אותך מכוון, או אולי פשוט מתגרה בי? כן! אתה מעביר את הזין הלוך וחזור בפתח הכוס שלי, מכניס לא מכניס, מתגרה בחור התחת שלי, שעכשיו נרטב גם הוא, ואני, הפסיבית עד כה, מתחילה להתחנן אליך להכניס אותו. מתה להרגיש אותו בתוכי. רוצה להתמלא בו, ושלעולם לא יצא. שיכנס הכי עמוק שאפשר. אני פותחת את הרגלים רחב רחב, העיקר ששום דבר לא יעמוד בדרכך, ואתה, שרק לזה חיכית, שם את קצה הזין בפתח, ומתחיל להחדיר אותו באיטיות מעוררת טירוף. אני מרגישה כל סנטימטר שלך. מרגישה כל קפל מהכוס שלי, שמתרחב ופוגש מבפנים את הגיבור עב-הגזרה הפרטי שלו. אתה ממלא אותי וממלא אותי, וכאילו יכולת להמשיך להיכנס ככה עוד ועוד, מבלי הפרעה או מגבלה. כשאתה מגיע לקצה, והזין הגדול שלך נאלץ להישאר בחלקו בחוץ, אתה שוב יוצא בתנועה איטית עד שיגעון. מאיפה הסבלנות הזו? כשהעטרה שלך פוגשת שוב את הדגדגן שלי, אני לא עומדת בזה יותר וגומרת, והשרירים המכווצים שלי משאירים אותך בחוץ לגמרי, וקצת מופתע. אני מכירה את ההבעה הזאת – הרמת הגבות ומבט של "אוי מותק, מה שהולך לקרות לך עכשיו..." ולפני שאני מספיקה לשלוח מבט ממזרי חוזר, אני מרגישה אותך מבקע את דרכך לתוכי, בכוח, במהירות, בנחישות, שגורמים לי לזעוק ולגנוח עם כל תנועה. "כן. כן. זה טוב. כן. תמשיך. עוד. עוד." אתה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא. בכל פעם לוחץ בנקודה קצת שונה ובכל פעם מרגש אותי ומגרה עוד ועוד. ואני נאנחת וגונחת, עוזרת לך לכוון, להיכנס, מתפללת שזה לא ייגמר וגומרת שוב ושוב – מי סופר כבר. אתה מסתכל על פני המשולהבות, על עיני המביטות בעיניך. אתה חושב על הכוסית שלך, שאתה מזיין עכשיו, ושמתחננת לקבל עוד ועוד דפיקות ממך. שהשדיים שלה עולות ויורדות בקצב שאתה קובע. שדיים? איך לא חשבת על זה קודם. כשאתה מרגיש שזה מתקרב אתה לוחש "אני גומר" ופניך עוטות הבעת עונג. אתה יוצא ממני ומשחרר את כל השפכה הנהדרת שלך על שדי. מפזר אותה עליהן ובמחשוף. מהעצמה חלק משפריץ על פני, על שערי ועל הקיר שמאחורי, וטיפה אף נוחתת על שפתי. אתה מסתכל כלא מאמין. כמי שנמצא בתוך סרט כחול, טוב פי כמה ומגרה עוד יותר. אני מוודאת שאתה רואה, ואז מעבירה את הלשון על טיפת השפכה שלך. מלקקת את שפתי בתאווה ומחייכת אליך בסיפוק. גיבור שלי. היה שווה לחכות.

05/02/2003 | 05:19 | מאת: שכן של אורה

הייתי מזיין אותך מאחורה

05/02/2003 | 16:16 | מאת: מה זה משנה?

05/02/2003 | 16:15 | מאת: מה זה משנה?

05/02/2003 | 16:40 | מאת: מה זה משנה?

מה זה משנה מה אני רוצה לכתוב?