צפרא טבא

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

13/01/2003 | 10:51 | מאת: שלומי

בחורף תש"ס הוזמן שמעון ויזנטל צייד הנאצים הידוע לועידת אגודת ישראל באירופה. בנאומו סיפר: כאשר השתחררנו ממחנות הריכוז, הגיעה משלחת של "ועד ההצלה" של אגודת ישראל בארה"ב בראשות הרב אליעזר סילבר. הם הביאו מצרכי מזון וביגוד וספרי קודש. כאשר הגיעו, אורגנה תפילה בציבור. אני איבדתי את אמונתי לאחר כל הזוועות שראיתי ולא הסכמתי להכנס לתפילה. ראה אותי הרב סילבר ופנה אלי: מדוע אינך משתתף עמנו בתפילה ? עניתי לו: כאשר הייתי במחנה הריכוז, ראיתי יהודי חרדי אחד שהתאמץ מאד להסתיר סידור תפילה ישן וסיכן את עצמו. בתחילה הערכתי מאד את אומץ לבו ומסירותו לדת שמסכן את עצמו בעבור סידור תפילה. אח"כ ראיתי שהוא משתמש בסידור לסחר מכר והיה מעביר את הסידור לשימושם של יהודים כאשר בתמורה היה מקבל מהם את פרוסת לחמם היחידה היומית. אחרי ראותי את זאת, שוב אין אני יכול לחוש כבוד לסידור התפילה ולהתפלל. ענה לי הרב סילבר: בני רחימאי, מדוע אתה למד דוקא מיהודי זה שניצל את הסידור לצורכו הפרטי, מדוע אינך לוקח מוסר השכל מכל אותם עשרות יהודים שהקריבו את פת לחמם האחרונה עבור האפשרות לקבל את הסידור ולהתפלל בו. דבריו פלחו את לבי והמסו את תרעומתי. מיד הבנתי את גודל טעותי והצטרפתי לתפילה.

13/01/2003 | 10:54 | מאת: מור

על הבוקר? יום טוב

13/01/2003 | 11:21 | מאת: שלומי

שכחתי לרשום שיש לך פטור מסיפורים ארוכים. שכחתי. את רוצה לומר לי שקראת את הכל ? הגזמת. מצאת כבר שם לקטנה שלנו ?

13/01/2003 | 11:01 | מאת: מיכל

ומה שלומך היום? והבוס? והמחשב? שנתחיל לקרוא בסידור?

13/01/2003 | 11:24 | מאת: שלומי

בסידור לא קוראים. מתפללים. זה לא שייקספיר, מיי דיר. ובינינו, לא תזיק לנו תפילה מפעם לפעם. כשאדם חושב שהוא עצמאי, אחראי למעשיו, יודע מה הוא רוצה, הולך בטח בדרכו, ופתאום : בום ! והוא מבין שהוא מה זה קטן ותלוי ואפסי. נכון ? הבוס הגדול עושה עכשיו סבב חדרים. כך באו להודיע. אז הוא בטח יגיע עוד מעט לכאן. חוצמיזה, מתי באה אחותך ? תסעי לשדה התעופה ? איפה היא תגור ? לאן תלכו לבקר ? אולי תביאי אותה לכאן להכיר אותנו ? היא יודעת עברית מספיק טוב ?

13/01/2003 | 11:07 | מאת: ניר

גם היום לימוד תורה ותשמישי קדושה עולים כסף ויש לא מעט אנשים שסוחרים בזה לטובת הכסף וגם מצווה לא? או שההקבלה לא ממש דומה? ובוקר טוב לשלומי

13/01/2003 | 11:28 | מאת: שלומי

אין שום בעיה לסחור בתשמישי קדושה. שם , במחנה הריכוז, זה היה ניצול של הסידור למען השגת פרוסת לחם. זה לא אותו דבר. והאמת, כשאני כותב את זה , אני שואל את עצמי , ומה באמת ההבדל ? טוב, אני חושב שכשלאדם יש חנות לסידורים וטליתות והוא מוכר את זה, אז מה הבעיה ? זה כמו שלשני יש חנות לרהיטים, לו יש חנות לסידורים. אבל, כאן, זה לא היה חנות שהוא מתפרנס מזה. זה סתם היה חפץ אישי , חפץ קודש , שרק לו היה את זה ולא לאחרים, והוא ניצל את אדיקותם של היהודים למסחרה ואת מצבם האומלל כשאין להם גישה לסידורים . מה אתה אומר ?

13/01/2003 | 11:10 | מאת: נורית

שלומינקה, אז מעכשיו כולנו ניקח את הסידור ונצטרף גם לתפילה . . . בוקר טוב, מה שלומך היום??

13/01/2003 | 11:31 | מאת: שלומי

מה המצב ? שאלת כבר על השוויע ? או שזה לא בדיוק בראש מעיינייך ?? וכבר כתבתי למיכל, לא יזיק לאף אחד להרים עיניים לשמים, ולדבר עם אבא שלו. ממש לא יכול להזיק. ושמעת מה אמרו חז"ל ? הם אמרו , שכשהקדוש ברוך הוא התרגז על עם ישראל, והחריב להם את בית המקדש, ננעלו אצלו כל השערים. הוא לא מוכן לקבל בקשות . אבל, רק שער אחד לא ננעל, שער הדמעות. אם יהודי עומד בתפילה ומבקש ברצינות ומזיל דמעה, (ולא דמעת תנין כמובן אלא מעומק הלב), זה פורץ את כל השערים הנעולים. קפישתי ?