שאלה מעניינת לכל חברי הפורום ולכל האורחים

מתוך דו שיח עם ניר, עלתה לי שאלה ששאלתי אותו, וחשבתי שזה יעניין את הכל. בן או בת זוג שלכם, מודיכ לכם יום בהיר אחד, שהוא או היא , חושבים ברצינות תהומית לחזור בתשובה. רוצים למשל להתחיל לשמור שבת בבית. איך תגיבו ???? תשובות כנות ואמיצות יתקבלו בברכה.

כלומר, אם הוא עושה את זה לבד ולא כופה עלי שגם אני אשמור איתו או יעשה עוד כמה מצוות אז אני חושבת שאוכל להסתדר עם זה, אבל אם זה דורש ממני לשנות לגמרי את ההרגלים שלי... יכול להיות שאני אתן לזה צ'אנס אבל בטח לא במחיר ניתוק מהמשפחה והחברים. חוצמזה שלומקי, לא ענית על התגובות שלי ב"סליחה" וב"שלום חברים", וגם לא על המייל... מחכה ומצפה בקוצר.

כל עוד שצד אחד לא כופה על הצד השני את הנעשה, אז לא נראה לי שתהיה בעיה. אך אם הוא יכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה אז זו כבר מתחילה להיות בעיה מאוד רצינית. כמו שכבר אמרתי לך אני שומרת על הדת בדרך שלי, הרי אני באה מבית מאוד מסורתי וגדלתי על זה. וחוץ מזה כל אדם באמונתו יחיה. . . .

איזה עולם קטן ? נראה לי שאני הייתי מוצא עצמי בדיוק באותו מצב של הזוג שדובר עליו קודם חח לא הייתי עוזב את אישתי בשביל זה. בהנחה שאין פה כפייה ואיומים להיפך אפילו הייתי מוצא לזה יתרונות . קצר אבל כנה.

אם כי אצלי השאלה תהיה הפוכה. מה יקרה אם אשתי תבוא יום אחד , והוא לא יהיה בהיר בכלל, ותגיד לי שהיא רוצה לצאת בשאלה !!!!! ולא לשמור שבת, למשל. אההההההההה, וואי וואי וואי, זו שאלה ממש קשה בשבילי. אני בטוח אכנס לדיכאון, כסיפתח. ואתרגז. ולא נראה לי שאוכל להמשיך איתה. ממש עצוב. אבל לא נראה לי שזה אפשרי מבחינתי. וכאן אני חושב מגיע ההסבר על ההבדל הגדול בין בני זוג חילוני כשאחד רוצה להפוך לדתי לבין בני זוג דתי כשאחד רוצה להפוך לחילוני. זה הבדל גדול מאד. ולמה ? כי אצל החילוני, לפי הבנתי הדלה, הרי הכל פתוח והכל בסדר, כל עוד שזה לא על חשבון השני. נכון ? אתה רוצה לגדל קוקו , למה לא . עגיל באוזן , למה לא ? טוב , אלו רק דברים חיצוניים, אבל ברמת העיקרון, כמו שזה לא נורא אם אתה רוצה לבלות בצורה מסויימת, אז זה גם לא נורא אם אתה רוצה ללכת קצת לבית כנסת ולשמוע שיעורים מאיזה רב שמצא חן בעיניך. למה שזה יפריע כל כך לבן הזוג ? זה כמו אחד מבני הזוג שגילה נגיד את היוגה, ורוצה לעשות מדיטציות. אז שיעשה. מה נורא כל כך ? לעומת זאת, במצב ההפוך, בשבילי, אם אשתי מחליטה לעזוב את הדת, זה דבר מאד מאד שלילי בעיני. כלומר, היא מפסידה את החיים האמיתיים , לפי שיטתי. את המטרה של החיים . ולא שחלילה אני אומר על חילוני שהוא שלילי , חלילה וחס. הרי אני כאן מתקשר עם אנשים חילונים שבעיני הם אנשים נפלאים וחמודים ומיוחדים וטובים וחיוביים במלוא מובן המילה. אבל , העובדה הזו , שעם כל המעלות שלהם, עדיין לפי דעתי, הם מפספסים את העיקר, והעיקר לפי הדת, זה לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. הבנתם ? אז לי זה יהיה הרבה יותר קשה מלכם. כך אני חושב.

משהו קצר זה שונה כשהשינוי בא מהאישה, התפקיד של להכין את הכל לפני שיכנס השבת, מוטל עליה, מקווה שהבנת את מה שניסיתי להעביר.

יש בזה היגיון הרי שאדם דתי יכול כמעט ולעשות ולהנות מכל מה שיש בעולם החילוני אם כי בסדר שונה לדוגמא ללכת לים כן, אבל לא בשבת וכן הלאה.. ואילו החילוני לא יכול לעשות ולהנות מכל מה שיש בעולם הדתי גם לא בסדר שונה יענו העולם הדתי מגלם בתוכו הרבה מהעולם החילוני, בשילוב ובכללים וההיפך לא ממש. לכן גם הגיוני שלאדם חילוני קל יותר להפוך דתי ולדתי קשה יותר להפוך חילוני.