ושוב פיגוע קשה !

ושוב הלב נחמץ. ושוב אותם קלישאות. מה נאמר ומה נדבר ? אין לנו על מי להשען, אלא על אבינו שבשמים. יום טוב לכולם, להשתמע ביי

צר לי ידידי שלומי, אבל גם עליו מאז ימי התנ"ך כבר אי אפשר להשען.

אי אפשר להישען כבר על אף אחד יותר. מה שקורה סביבנו זה פשוט דבר שלא ייאמן. אנשים נהרגים פה כמו זבובים, כל פעם קצת קצת עד האחרון. אתמול, בדיוק רבע שעה לפני הפיגוע בתחנה מרכזית, אני עברתי משם, בדיוק באותו מקום. כששמעתי על הפיגוע אז פשוט לא יכולתי להאמין. אמרתי לעצמי רק הרגע עברתי משם, מה היה קורה אם הפיצוצים היו רבע שעה לפני כן, רק רבע שעה ?!?!?!?!?!?!?! ומה על אלה שזה לא פסח עליהם, והם כן היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, מה עליהם ?!?!?! פשוט אין לי מילים יותר. זה אכן בוקר קשה לכולנו, אך אני מקווה, בנימה אופטימית זו, שיהיה לך המשך יום טוב . . . . . (זה מה שנשאר לנו, לקוות שאולי יום אחד זה ייגמר . . . . . זו המציאות האכזרית שבה אנו חיים).

ככה את על הבוקר ? את רוצה לקחת מאיתנו את התקוה האחרונה ? טוב, אני לא הולך לפתוח בהרצאה תיאולוגית עמוקה. ממש לא. אבל רק אומר משפט אחד ידוע: "דרכי האל נסתרות". ויש לו תכנית כלשהיא. אולי תיצרי קשר עם כוכבית ? אני חושב שזו היא שהכניסה את ההודעה העצובה אתמול. בסדר ? הרי בפעם הקודמת זה עזר לה. זוכרת ?