הורים כפייתיים.
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
כיצד מתמודדים עם הורים שלא מכבדים את רצונך ועדיין מתייחסים אלי כאל ילדה בת 5 שאין לה דעה משל עצמה. כל דעה שאני עלולה להביע הם ישר יאשימו את בעלי ומשפחתו שהוא משפיע עלי, על אף שהיו לי דעות מסוג זה או אחר עוד הרבה לפני שפגשתי אותו. אני כבר בת 30 נשואה מזה שנתיים...ומאז גם לא חיה בבית ועדיין אין כבוד לדעותיי. יש לי רק אחים (זכרים) והם מקבלים הרבה יותר כבוד ואף אחד לא עומד בדרכן ולפי דעתי זה בגלל שגם שהם בנים. משום מה כשאחי הצעיר מביע דעות יותר קיצוניות ממני הם לא אומרים דבר. (לא מדובר פה בפוליטיקה...מדובר יותר בדרך חיים). האחים שלי לא מתערבים. אני דיי מואסת בעניין שהם תמיד נטפלים לבעלי...עצם העובדה היא שהוא הדבר הכי שפוי שאני מכירה והוא מאוד מאזן אותי. מיותר לציין שהורי מיושנים ודומה שיצאו מהמאה הקודמת...
האמת היא, שהכי חשוב הוא הקשר הטוב עם בן זוגך. אם את והוא באותו הראש, והוא מכבד אותך ואת דעותייך, הגיע הזמן, שהדעה של ההורים לא יפריעו לך כל כך. את בעצמך אומרת שהם מיושנים ומקובעים. אז שיהיו בריאים , ואת תחיי את החיים שלך לפי ראות עינייך, ואת יודעת מה ? למה לך בכלל להכנס איתם לוויכוחים ? למה בכלל להביע אצלם דעה? למה זה חשוב לך ?
מכיוון שאני בהריון ואני מצפה לבן. אמרתי להם שאני מטעמים כלכליים וגם כי זה לא סיבה למסיבה עושה את הברית רק בנוכחות הורי, הוריו ואחי...וזהו! ואמא שלי כבר מכינה רשימות לאנשים שהיא רוצה להזמין ואומרת שההוצאה אליה. לפי דעתי זה לא בסדר. גם להם אין כסף לכזה דבר. אני בפרוש לא מוכנה שזה יהיה ביום של הברית. ולפי דעתי זה רק הזדמנות בשבילה לסגור חשבונות עם קרובי משפחה. שתבין...יש לי קרובים בחו'ל שאיתם יש לי הרבה יותר קשר חם מהקרובים בארץ. את הקרובים בארץ אני רואה נטו - בשמחות והלוויות! זה פטטתי. סה"כ מה אני כבר רוצה...קצת כבוד.
