בוקר טוב ליפעת

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

05/11/2002 | 07:43 | מאת: שלומי

הי , מה שלומך ? איפה אנחנו עומדים עם המיילים ? אני חייב לך או את לי ? לא זוכר כבר. האם שמעת משהו מאמא ? היא התאשפזה ? מה שלומה ? מתי הניתוח ? מה קורה עם סנדי ? כל כך הרבה לימודים ? ומה שלום ענת ? תדסרי איתה היום ? ומה חדש עם איילוש ? איך מצב הרוח שלך לאחרונה ? יום שקט לך, להשתמע ביי

05/11/2002 | 11:00 | מאת: יפעת

היי, מה שלומך? אצלי הכל בסדר. מבחינת המיילים אני מודה באשמה - אני חייבת לך וזה יגיע עוד היום, אל תדאג! אמא שלי מתקשרת אלי 10 פעמים ביום. אתמול כבר הכניסו לה את הצינור לאורך כל הרגל (מהברך ועד הקרסול) ודרכו הם מחדירים חומר הרדמה. הרופאים התחילו כבר אתמול בטיפולים שכוללים גם פיזיותרפיה שימשכו עד יום שישי בצהריים ואז היא תשוחרר. אחי הגדול נמצא איתה כל הזמן. הוא גם דואג להביא לה אוכל כי היא לא אוהבת את האחרות גורמה שנותנים בבתי חולים...... שמו לה טלוויזיה בחדר כדי שלא תשתעמם. היא סיפרה לי מקודם של כל הבית חולים מלא ב"בני דודים", אם אתה מבין..... סנדי דווקא כתבה לי אתמול בערב אבל אז היה לי טלפון וכשכתבתי לה היא כבר התנתקה. היא אמרה שהיא יוצאת עם אח שלה שחזר מחו"ל לפני כמה ימים. ענת התקשרה אלי אתמול. והיא בטח גם תתקשר אלי גם היום. היא אמרה שהיא מנסה להיכנס לפורום דרך המחשב של סבא וסבתא שלה אבל האתר הזה לא עולה לה. מוזר. אולי המחשב שלהם איטי מידי..... גם היא מתגעגעת אליכן! היא כבר מתכוננת לטיסה וגם מתחילה להתרגש... עם אייל הכל בסדר. ומצב הרוח שלי גם בסדר. אתמול לפני החוג התלמידה שלי התקשרה אלי ואמרה לי שהיא חושבת שלשלם 120 ש"ח בשביל שעון לחדר זה הרבה כסף. היא אמרה שאמא שלה מסכימה אבל היא עדיין מתלבטת. אתה קולט שהיא בסה"כ בת 9 וכבר נראה לה שזה יקר?! אני מרגישה ממש מוגחכת שאני צריכה להסביר את עצמי בפני ילדה בת 9 ולהסביר לה שנכון שזה עולה 120 ש"ח אבל לוקח להכין את השעון בשני שיעורים (כל אחד 60 ש"ח כרגיל), ושהמנגנון עולה לי 15 ש"ח והמסגרת 15 ש"ח וצריך גם פימו! וגם לכה, וגם ספריי כחול (רקע של שמיים), וגם לאפות חצי שעה בתנור, וגם דבק סופר גלו ג'ל (שעולה 6 ש"ח לשפורפרת פיצית) וגם 6 שעות היא אצלי והיא גם לומדת לפסל!!! על 6 שעות בייביסיטר מרוויחים היום 120 ש"ח. ומקסימום צופים בטלוויזיה. ואצלי היא גם לומדת, גם יוצאת עם משהו יפה שהיא הכינה, וגם מקבלת ממני ממתקים וזה בנוסף לכל החומרים! כשאני הייתי קטנה והייתי הולכת לחוגים בכלל לא התעסקתי בנושא הכסף. וחוג נמשך מקסימום שעה!!! בלי ממתקים, בלי מתנות, בלי כלום. וגם לא העזתי לפצות את פי. זה ממש מוריד לי את החשק לעבוד איתן כי ל שיעור אני צריכה להצדיק בפניהן את המחיר. מעניין שלהורים אין בעיה אבל לתלמידות יש! התחלתי ללמד בשביל הכיף ולא למטרת רווח, אבל הכיף כבר לא קיים. אני צריכה להחליט אם להמשיך עם זה או לא. בקיצור, מצטערת שעל הבוקר אני מקטרת לך!!! אבל בטח כבר התרגלת... שיהיה לך יום נפלא, ובוקר טוב, יפעת

05/11/2002 | 11:18 | מאת: שלומי

את צודקת שזה נורא מעצבן כשילדים או בכלל, מקטרים לך על מחיר והמחיר הוא דוקא הוגן ביותר. מצד שני, צריך להבין שמאה ועשרים שקל, זה הרבה כסף היום לאנשים ממוצעים. אז זה בהחלט נכון שההשקעה שווה הרבה יותר והיה צריך לשלם על דבר כזה יותר, הכל נכון אבל בסופו של דבר, כשמוציאים סכום כזה, חושבים פעמיים. את יודעת מה ? אני הייתי מציע לך לרדת מהפרוייקטים הגדולים. לעשות עם הילדים רק דברים קטנים. לא כדאי להתעסק עם דברים גדולים שהעלות שלהם גבוהה. וגם עם הדברים הקטנים, אל תגמרי איתם מהר מידי. תני להם לעבוד על קופיף קטן למשך ארבעה שיעורים. הבנת ? ככה אני חושב. חבל לך להפסיק תחביב כה נחמד בגלל כמה קיטורים טפשיים. לגבי בתי החולים שמלאים בבני דודינו. הרבה אנשים מעירים את זאת. זה פשוט מצב אבסורדי. מצד אחד, הם מחנכים את הילדים שלהם לשנוא אותנו ברמת שנאה הכי גבוהה שיכולה רק להיות, ומצד שני הם באים להתרפא אצלינו כי רמת בתי החולים שלנו הרבה יותר גבוהה. מצד שני, אתה לא יכול שלא לתת טיפול לאדם בגלל מוצאו . זו גזענות ! מצד שלישי, אסור שנהיה יפי נפש וניפגע. מצד רביעי, אנחנו הומניים, מה לעשות ? נרשד לרמה שלהם ? מצד חמישי, המצב המטורף שלנו בארץ המטורפת הזו , משאירה אותנו מבולבלים, המומים, מבלי יכולת שיפוט , בלי הנהגה שיודעת לקבל החלטות ולבצע, וכך אנחנו הולכים הלוך ושוב בין גלי השנאה , הכעס התסכול, השכול הכאב האובדן , רגשות הנקם , ומצד שני, ההומניות השפיות הרחמנות , והכל מתערבב לנו ביחד . ואף אחד לא מוצא מוצא. אף אחד. לא הימין ולא השמאל. למי את הולכת להצביע בבחירות הקרובות ?