סיפורים יהודיים
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
סיפור אלף: --------------- שניים באו אל הרב להתדיין. רבו על פיסת קרקע . זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. לפתע, התכופף הרב , השתטח על הקרקע והטה אזנו כאילו מקשיב למה שאומרת האדמה. התפלאו המתדיינים ושאלו את הרב לפשר הדברים. אמר להם הרב: אני הקשבתי לקרקע, ואתם יודעם מה אמרה ? כך היא אמרה: כל אחד מהצדדים אומר שאני שייכת לו, אבל האמת היא, ששניהם שייכים לי ! בעוד זמן לא רב, שניהם יטמנו בי ! מוסר השכל : החיים קצרים, בואו לא נריב. סיפור בית: --------------- הקמצן ומלוה ברבית של העיירה מת. ביקשו בניו לקנות לו חלקת קבר. אמר ראש החברא קדישא, יש לי רק מקום אחד בקצה בית הקברות ומחירו עשרת אלפים רובל. התרגזו הבנים והלכו להתדיין לפני הרב, הרי כל אדם אחר בעיירה קונה חלקת קבר בחמש מאות רובל ועוד במקום טוב באמצע, ומאיתנו דורשים לשלם כפול ומכופל ועוד במקום גרוע ?? היתכן ? אמר להם הרב: אכן צודקים החברה קדישא, הרי חכמינו מנו בין היתר את אלו שלא יעלו לתחיית המתים, את המלווים בריבית. יוצא איפה שחלקת הקבר עבור אביכם, היא לעולם ועד. כל האחרים קונים רק לתקופה קצרה כי עוד מעט הרי יבוא משיח ויהיה תחיית המתים וכולם יקומו מקיברם. לכן ברור שאלו שקונים קבר לתקופה קצרה , משלמים פחות. מוסר השכל: אל תלווה בריבית ותמות.
מוסר השכל של בואו לא נריב ולא נלווה בריבית אני עוד מבינה. אבל בואו לא נמות??? זה כבר נשגב מבינתי...
זה היה אמור להיות בדיחה ! שמעת פעם על חוש הומור ?
