הי שלי מוושינגטון

גם התכתובת בינינו עברה לאי שם. ממש מפחיד לשמוע איך פתאום נחת עלייך הדבר הזה. אבל כל הכבוד לך שאת מתגברת ומתחילה לקבל את הדבר הזה וממשיכה הלאה. כל הכבוד ! כך צריך כמובן לעשות. החיים לא נגמרים בגלל מחלה כזו או אחרת, צריך לראות את הכל בפרופורציה. אני לא אומר שזה קל, אבל חייבים להתמודד. לא להשבר , ולבסוף גם מנצחים. יתכן גם שבקרוב , ימצאו תרופה לדבר הזה. הרי הרפואה מתקדמת כל הזמן. בכל אופן, את אומרת שיש תרופות טובות גם כיום. איתן כתב משהו לגבי זה שאי אפשר ללדת ילדים עם המחלה הזו. האם זה נכון ? זה לא נשמע לי נכון. לגבי , האם לספר לחבר, לפי דעתי, אני הייתי מספר לו את זה במכתב, אם זה קשה לך בטלפון. במכתב אפשר להביע את הכל בלי שמישהו מפסיק אותך. להסתיר את זה, לא נראה לי. ואם באמת הוא ידיד אמיתי, שום דבר לא ישתנה בעקבות הגילוי, להיפך, אולי זה יקרב אתכם. ואם לא, אם זה ירתיע אותו והוא ירצה להתנתק, יפה שעה אחת קודם, את לא רוצה חברים כאלו. זו דעתי, בכל מקרה, שתעברי את זה בשלום, בכמה שפחות סבל, והעיקר, שמבחינה נפשית, תשלימי עם המצב, את לא נהיית בן אדם פחות ערך בגלל זה, להיפך, את אולי נהיית אדם טוב יותר, כי מי שנלחם עם סבל, הוא גם קשוב יותר לאחרים, רגיש יותר, נחמד יותר , ועוד כמה מעלות. לא שאני מאחל לאף אחד סבל, אבל אם כבר נגזרה הגזירה, אז צריך לחפש ולמצוא את חצי הכוס המליאה. תהיי בריאה, בהצלחה לך, מה את עושה בוושינגטון ? מתכננת לשוב ארצה מתי שהוא ? כמה זמן את כבר שם ? בת כמה את ? ילה, יום מקסים לך תני איזה צ'פחה ממני לאדון בוש ! תגידי לו ששלומי מהפורום אמר שיתחיל כבר להפגיז את סאדאם ולא יקשקש ויברבר כל כך הרבה. אנחנו רוצים לראות אקשן, לא פקה פקה. ברור ?? ביי ביי ולהשתמע

גם אני כתבתי לך שלי אבל זה גם נימצא איפהשהו באמצע הפרום... אני מקווה שאת מרגישה טוב. ושלומי- הייתי מצפה שגפ תירקא את הכתבה ששלכת כי אז היית יודע את התשובה לשאלתך: בכתכה נאמר שאפשר ללדת אבל אם יש התקף הרפס בזמן הלידה אז מילדים בניתוח קיסרי כדי לא לסכן את התינוק. יום נעים לכולם