יפעת - את מוזמנת להכנס לפה בבקשה

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

09/09/2002 | 13:28 | מאת: ארי

כמו שכבר כתבת לי בעמוד הקודם - את מבינה נכון, ואת תמיד יכולה לכתוב לי ולספר לי כל מה שאת רוצה, להתפרק ולמצוא כתף. נדמה לי שעברנו דברים דומים בחיים, ואני בהחלט יכול להזדהות עם מה שעבר עלייך עד היום. תרגישי חופשי, ודעי שאת לא לבד.

09/09/2002 | 14:54 | מאת: שלומי

עניתי לך בדף הקודם. שימי לב ! יום טוב בהצלחה ביי

09/09/2002 | 17:38 | מאת: יפעת

בקשר לחברים שנשארו לי - יש לי 2 חברות מהצבא שהן ברירת המחדל שלי עד שאני אמצא לי חברים חדשים. אחת מהן אף פעם אין לה זמן בשבילי ולשנייה יש כנראה נטייה לרדת עלי על כל דבר (זה כנראה גורם לה להרגיש טוב עם עצמה). לפני שהתחלתי להיפגש עם הפסיכיאטר הייתי נפגשת עם עובדת סוציאלית והטיפול לא כ"כ עזר כי הפכנו להיות חברות והיא גם הפכה להיות המנהלת של המרכז הארצי לנפגעי איבה וכבר לא היה לה הרבה זמן להקדיש לי, אז החלטנו שעלי לשנות מטפל. כשסיפרתי את זה לחברה שלי מהצבא היא אמרה לי שהעו"סית סתם ניצלה אותי ולקחה ממני הרבה כסף והיא חשבה רק על טובתה וכו'... (וזה הדבר האחרון שהייתי צריכה לשמוע באותה תקופה גם אם זה היה נכון, כי גם ככה הרגשתי שהרבה אנשים ניצלו אותי). בעבודה הכרתי מישהו והיינו בקשר טוב ופתאום הוא ניתק את הקשר ושמעתי שהוא יוצא עם מישהי אחרת.לא נפגע מזה שהוא יוצא עם מישהי אחרת אבל נפגעתי מזה שהוא ניתק את הקשר בלי כל הסבר. לפני כמה שבועות אותה חברה שאלה אותי "מה עם ההוא שניצל אותך ואח"כ זרק אותך?!" - שזה הגדרה לא נכונה בככל. נכון שזה לא היה יפה שהוא לא הסביר לי שהוא הכיר מישהי אחרת אבל הוא לא ניצל אותי בסה"כ היינו ידידים טובים והוא לא זרק אותי כי לא היינו חברים בכלל. בקיצור לאותה בחורה יש דרך מוזרה ופוגעת להציג כל דבר שקורה לי ולכן החלטתי לדבר איתה כמה שפחות ורק על דברים שיטחיים. יש אנשים שאני מעדיפה להישאר איתם בקשר מאשר להיות לבד לגמרי. יש לי עוד 3 חברים אבל הם עסוקים ולא תמיד יש להם זמן בשבילי - הם לומדים באוניברסיטה, עובדים, יש להם חברים אחרים וכו'... בגלל שאני לא עובדת / לומדת זה לא מספק אותי לדבר איתם רק פעם בשבוע שבועיים. בקשר למה שאמרת על הסיפור עם הכתיבה על החול - אתה צודק שהאימרות האלה יפות על הנייר, אם הייתי מצליחה ליישם אותן במציאות לא הייתי "באבל" על מה שקרה לי לפני שנתיים. אני יודעת שהפסיכיאטר שלי דואג לי ומשקיע כדי שאני אתגבר על מה שעבר עלי - אם הוא לא יכול להיפגש איתי בשבוע מסויים הוא דואג שנשוחח בטלפון, ולפעמים אנחנו מדברים בטלפון גם בשבוע שאנחנו כן נפגשים. הוא נותן לי משימות ואני צריכה לעדכן אותו מה עשיתי ואיך היה - בשבוע שעבר הייתי צריכה לספר לשתי חברות על הבעיה שלי כדי למנוע מהן לחשוב דברים אחרים ולנחש מה עובר עלי. הצלחתי לעמוד במשימה וזה דווקא הקל עלי שסיפרתי להן. בקשר לשאלות שלך - אני בת 24 ואני גרה בירושלים. התחלתי להתכתב ב- MSN MESSENGER (מכיר?!) עם חבר של אחי (הוא קטן ממני בשנה) ולפעמים אנחנו משוחחים גם בטלפון אבל הוא מאוד מאוד עסוק וחוץ מזה זה לא רציני - סתם בשביל הכיף!!! הפכת להיות שדכן?! סתם... אני לא מחפשת כרגע מישהו כי אני חושבת שעלי לפתור את הבעיות שיש לי לפני כן ושאני צריכה להיות יותר בטוחה בעצמי לפני שאני אוכל לגרום למישהו לאהוב אותי. בן כמה אתה? ומה אתה עושה בחייך? מה קורה איתך בשטח הרומנטי? איפה אתה גר? גם אתה נמצא בטיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי? וכמובן, אתה לא חייב לענות. אני מקווה שלא התייאשת מההודעה הארוכה שכתבתי לך, יום טוב גם לך :-)

09/09/2002 | 15:02 | מאת: מור

מה חדש? איך היה החג. מה עשית?

09/09/2002 | 17:00 | מאת: יפעת

מור, מה שלומך? אצלי הכל כרגיל. נהנתי בחג בעיקר מהאוכל - יש אנשים שנהנים מהחופש אבל אני לא עובדת אז אני כל הזמן בחופש... איך היה לך החג? מה את עושה בחייך? (את לא חייבת לענות אם את ל רוצה)

09/09/2002 | 16:57 | מאת: יפעת

תודה רבה רבה !!!! איזה כיף לי שיש לי ידיד חדש! אתה יכול לספר לי גם כל מה שאתה רוצה ונבכה ביחד... (סתם!) בן כמה אתה? ומה אתה עושה בחייך? (אתה לא חייב לענות על השאלות האלה)