משהו
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
המתווך - סיפור קצר לשבת מאת: מרק שוצמן למען הרושם הטוב, היה תמיד מונח על שולחנו ספר התנ"ך, פתוח בפרשה שבה כתובות "עשרת הדיברות". אחרי שסקר את הלקוח מלמעלה למטה, אמר לו: בוא איתי, אראה לך דירה – גן עדן! בית פינתי, שופרא דשופרא, מלא אויר ושמש. בהגיעם למקום, הוציא המתווך את המפתח ושניהם ניכנסו פנימה. הלקוח רוקע ברגלו על הבלטות, מעלה הבעה של ספק על פניו. – זו סחורה מרמאללה? השתגעת? סונט אותו המתווך ומוסיף: "אתה יודע מי הקבלן, הוא יקנה בלטות ברמאללה? הכל תוצרת הארץ, מלבד הברזים שהם מאיטליה". הלקוח נוקש בקיר. נישמע הד עמום – הוא שוב לא מרוצה. המתווך: שוב אתה חושד? מה יש, מה אתה מעקם את האף? הלקוח: הקירות כל כך דקים?! המתווך: זה אצלך חיסרון שהקירות דקים? מה אתה רוצה להיות כלוא בין חומות עבים של יריחו? חביבי, היום מחפשים אויר. אבל אי אפשר יהיה לדבר בדירה שום דבר אינטימי.... השכנים ישמעו הכל... המתווך: מה פתאום? הקיר דק אבל מוצק, מסיבי. לא ישמעו אפילו זימזום של זבוב. על פניו של הלקוח שוב אותו ספק והמתווך ניזעק: מה אתה לא מאמין לי? אתה יודע מה, אני תכף אוכיח לך הלכה למעשה. יש לי את המפתח של השכנים, אני אכנס לדירה השנייה ואשרוק – ניראה אם תשמע משהו. הוא יצא, שהה חמש דקות בחוץ וחזר. -נו, שאל את הלקוח, שמעת את השריקות? -לא, ענה, לא שמעתי, אבל אולי לא שרקת? -המתווך: ריבונו של עולם! אתה לא מאמין לי?! אתה יודע מה, קח את המפתחות, תיכנס לדירה השניה ותישרוק בעצמך אם אתה לא מאמין לי. אני כן אאמין לך...