ולפעמים החגיגה נגמרת...

יום חדש הפציע, בהיר ותכול מתמיד... נכנסתי כדי לבשר לכם שבני הקט התחיל (אומנם באיחור אבל ככה זה אצל הקטנטנים) את חופשת הקיץ שלו ולכן איאלץ להיעדר מהפורום לשבועיים... אני בטוחה שתסתדרו יפה בלעדי, הרי עשיתם זאת כל כך יפה בפעמים הקודמות. מור - דף חדש ולבן מוכן ומזומן ובהזדמנות זאת את יכולה להרגיש בנוח לפרוק את אשר על ליבך ולשתף אותנו במתח הנפשי שאת עוברת בימים אלה. תאמיני לי שתמצאי פה תמיכה ועזרה בכל כשהדברים יאמרו בסבלנות ובסובלנות. שלומי יקירי, אני סומכת עליך שתשמור על הפורום ותנהל את הדיונים ביד רמה כתמיד, וכל הכבוד על מציאת הבאג המזורגג! אכן, גבר שבגברים! איתן - שמתפעל את הפורום כמעט עשרים וארבע שעות ביממה, המשך כך, אני יודעת שזה קשה לך בגלל הגב, אבל אתה עומד בזה בגבורה! נטע - בהצלחה בכל שלבי ההשתלמות ותחזרי אלינו מדופלמת מתמיד! ליבי - מקווה שנהנית, בטח נהנית איך לא, ספרי חוויות לחבר'ה, ואולי יש איזו בשורה מרנינה בדרך... הרה, כוכבית, יונת - מקווה לראותכן פה לכשאחזור במצב רוח מרומם ובימים יפים יותר. שלכם, אוהבת, וכבר מתגעגעת, מיכל.

בוקר טוב לך, נראה לך שניתן לך שיחרור לשבועיים ???? גם אם בנך הקט נופל עלייך, ואת אכן חייבת להתמסר אליו, לשחק איתו, לפטפט ולרוץ, לטייל ולצחוק, את עדיין יכולה פה ושם להכנס לפורום ולומר שלום. לא כן ? למה להתנתק כליל ? האם יש עוד משהו שמסתתר אי שם אחורה ? ת'אמת מיכל, אנחנו כאן כולנו מה זה מאוחדים ומאוגדים , משפחה אחת, את יכולה להיות לגמרי פתוחה איתנו, מה קורה ?

שלומי'לה תירגע בבקשה! שום דבר לא קורה שם מאחורה. אני מכירה את הילד. לא יהיה לי זמן לנשום. ואתה גם יודע שאנחנו נוסעים לכמה ימים... אז נא להתאזר בסבלנות, אני אשוב, מבטיחה. מיכל.