קשה לי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום. אין לי כוח אין לי כוח אין לי כוחות. בפגישתי עם הפסיכולוגית החדשה היא אמרה שאני משולה לאשה מוכה שרע לה במקום הימצאה אך היא עדיין לא הולכת. עברו שבועיים והנה,אני שוכרת דירה עם שותפים. אני עכשיו בשלבי אריזת מטלטליי ואין לי כוח יותר. כל כך רוצה ברק שיפגע בי. שטיל יפול עליי. לא אכפת לי למות. לא אכפת לי. אז עוד היום ואני בדירתי החדשה. גם כשאני חושבת על הרגעים המאושרים בהם אני אומרת "יש בשביל מה לחיות" או "כיף לי" אני יודעת שהכאב אותו אני חווה כעת ובזמניי הקשיםמתעלה עליהם. כאב נפשי קשה מנשוא. מחשבותיי החריפו.פעם ידעתי שאין בי העוז להביא לסיום עולמי ועל כן החלטתי שבזמן בו אני חיה אני אנסה להיות חיובית. כעת, בדעתי שיש בי העוז להביא לקץ חיי,אמנם לא אחפש אקדח לירות בגרוני אך לו היה לי...עצוב לי לומר אך...יש מצב. לא מתלוננת,לא מתבכיינת.פשוט אין לי כוחות. הרגעים האלו א י ו מ י ם. וכמו שאומרים על קברי ההולכים..."והיא עוד לא בת 21" אני בולעת את הגוש בגרון.אלך להמשיך לארוז מטלטליי. שאו ברכה, ושיהיה לכם סוף שבוע טוב. כאן אני חוזרת לתקשר עם המציאות וממשיכה להתמודד עם נפשי. מר לי.
אני מבין אותך
את בסערת רגשות. אולי תסבירי מה קרה???? מה גרם לצרה שבא את נמצאת???? אולי נוכל לעזור לך או לפחות לתת לך עצה טובה. תנסי לפחות. @----)--- איתן
נשמע לי מסובך מאוד, ולמרות שאני לא מומחה בעניין הייתי רוצה לעזור, כמה שאני יכול. היית מאמינה שהרבה מאיתנו היו ברגעים כאלה? בואי ותספרי לנו (לי) וננסה (אנסה) לתת לך כמה שיותר חום ותמיכה. בבקשה אל תעלמי לנו.
