התמודדות עם מצבי לחץ

הספר בקיצור: אני אם לשלושה ילדים (6, 3.5 וחמישה חודשים) בעלי לא עובד מזה שנה ועל כן אני המפרנסת היחידה במשפחה. עד כה היה לנו מאוד טוב שהוא לא עבד הוא בילה עם הילדים ואני יכלתי להתמסר לעבודה. לאחרונה החברה בה אני עובדת החלה להראות סימני משבר והביטחון שהיה לי בעבר החל להתפוגג. מזה מספר ימים אני מחפשת עבודה חדשה ולוחצת על בעלי שימצא משהו גם כן. התוצאה שמאז שהביטחון הכלכלי שלי אבד אני מרגישה מאוד לחוצה וזה הגיע לכך שהכתי את בני הגדול (סטירה יחידה אך בספר פעמים שונות)הבןהשני נראה כאילו הוא מפחד שאימא תעלם לו וכל הזמן נדבק אלי (הרבה יותר מקודם) ושהקטנה באחריות בעלי אין לי כח ואין לי סבלנות. אך אני מרגישה שאני מפקששת את התינוקות שלה ולכן מלאה הוראות ומחשבות כיצב הם (האחרים שעוזרים) דופקים לילדה את ההתפתחות. הלחץ הביא לפני כשבוע למצב בריאותי קשה שאף אושפזתי בגינו. לאחר תחקיר ארוך ומענה התברר לרופאים כי אין סיבה רופאית(קלינית) למצבי וכנראה הכל נובע מחלץ. ופה אני שואלת איך אפשר להוריד לחץ? בעלי מאוד תומך וחולק ואף נוטל אחריות על עצמו. ואני לא יודעת מה עושים מצד אחר הכל זז מצד שני אני לא יכולה להמשיך כך. חשבתי על התיעצות וטיפול פסיכולוגי שיעזור להתמודד עם הנושא ושיוריד ממני אחריות (שאני לא מוכנה לתת) אז נאדמח לשמוע על פסיכולוג טוב שעוזר להתמודד במצבי לחץ, מאיזור השרון (הרצליה, רעננה וכו') ושאינו דוגל בטיפולים רב שנתיים. בנוסף אשמח לשמוע על פטנטים או סתם הצעות להורדת הלחץ. תודה

בהחלט מומלץ ללכת לייעוץ. רק תנסי לברר דרך קופת החולים שלך, מה הם האפשרויות. ללכת למישהו בתחום, שנותן אוזן קשבת , זה תמיד טוב. האם את חשה שבעלך מנסה להתפרפר ולא רוצה ללכת לעבוד ? מתוך עצלנות ? או שבאמת אין לו אפשרות למצוא עבודה בתחום שלו ? מה התחום שלו ? ומה לגבי מציאת עבודה חילופית כלשהיא ? מצב כלכלי קשה, זה בהחלט מקור ללחץ ואני יכול להבין אותך. החזיקי מעמד, ואני מקוה שבעלך ימצא עבודה בקרוב, ושהעבודה שלך תחזיק מעמד ותתייצב, ושהכל יסתדר לך, ביי