הדרך הנכונה לטיפול במקרי נשימת יתר

דיון מתוך פורום  רפואת ילדים

11/01/2003 | 13:07 | מאת: אור

שלום רב, בצעירותי למדתי כי במקרי נשימת יתר (היפר-ונטילציה) הנובעים מהתקפי חרדה ומצבי לחץ מקובל לכסות את פתחי הנשימה ב- "שקית נייר חומה" ולהנחות את המטופל לנשום ולנשוף לשקית זו. לימים, ההבנה שלי בתהליך הנשימה, חילופי הגזים במהלכה והגורמים המביאים לנשימת יתר הביאוני לחשוב האם זהו אכן הפתרון הנכון לפתרוו התקפי נשימת יתר. חיפוש מקיף באתרי האינטרנט הביא למספר רב של אתרים הגורסים כי אכן זהו הפתרון המהיר והיעיל ביותר לטיפול בבעיה זו. עם זאת, מספר לא קטן של אתרים (כולל האתר הרשמי של מדא) ציין כי השימוש ב- שקית החומה הינו מוטעה ואינו נכון לעשותו ובשנים האחרונות מקובל להרגיע מילולית את המטופל ללא כל שימוש בשקית החומה. מהם, עם-כך, השיקולים לכאן ולכאן? האם יש החלטה גורפת לגבי מהו הצעד הנכון לעשייה במקרים כאילו? מהו ההסבר הפסיולוגי לשימוש בשקית ומדוע חושבים כי נשימה מואצת של פחמן-דו-חמצני במקרי נשימת יתר (=נשימות מהירות ושטוחות שאינן מחליפות את כל נפח האויר המיועד להחלפה ואינן מספקות חמצן כנדרש) עשויה לעזור? תודה מראש אור

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2003 | 14:33 | מאת: ד"ר הדר ירדני

אור יקר/ה, הטיפול בשקית מטרתו לתקן את הירידה בדו תחמוצת הפחמן. אין מטרתו הרגעה. את ההרגעה עושה זה שמטפל בחרד. בברכה,

11/01/2003 | 21:41 | מאת: אור

ד"ר הדר ירדני היקרה, ערב טוב ושלום רב, מודה על תשובתך המהירה בה את מציינת כי מטרתה של השקית החומה לתקן את הירידה בדו תחמוצת הפחמן. ברצוני לשאול מדוע נשימות קצרות, מהירות ושטחיות (המאפיינות מצב זה של היפר-ונטילציה) גורמות ל- "ירידה בדו תחמוצת הפחמן" שכן, נשימה שאינה קצובה כהלכה מביאה לירידה בכמות החמצן בגוף וזה גורם להצטברות (ולעליה) של דו תחמוצת הפחמן. ההגיון (ואולי אני שוגה בכך) אומר שעל מנת לתקן מצב זה יש להחדיר למערכת אויר מועשר בחמצן. בנוסף, אין ייתכן כי האתר הרשמי של מדא קובע כי אין להשתמש בשקית החומה להלן הציטוט: תסמונת נשימת היתר (Hyperventilation) זו מאובחנת בדרך כלל בקרב צעירים. הם מתחילים לנשום בקצב מהיר ביותר בלי כל גורם חיצוני ברור או לאחר התרגשות קשה. הנשימה כה מהירה, עד כי רמת הפחמן הדו-חמצני יורדת לערך נמוך מאוד ומשפיעה על מרכיבים למיניהם בדם (למשל על רמת הסידן). אפשר שהחולה יתלונן על תחושה של נימול בקצות האצבעות, וכפות ידיו יקבלו צורה אופיינית הנקראת "ידי מיילדת". לעתים החולה אינו מגיב, ועפעפיו נעים במהירות. חולה השרוי בהכרה יתלונן לעתים על הרגשה של לחץ בחזה, על כאב ביד שמאל ועל סימנים אחרים המעידים על התקף לב. בחדרי המיון קוראים לכך HY ונוטים להתייחס לחולה כאל מתחלה. הטיפול - הרגעת החולה. הסבירו לו שכל התופעות נובעות מהנשימה המהירה. אם יש ברשותכם חמצן, רצוי להעשיר את האוויר הנשאף. אסור לתת לחולה לנשום לתוך שקית סגורה, כפי שהיה נהוג בעבר, כדי שלא להביא לידי ירידה בחמצון הדם (מכיוון שהחולה חוזר ונושם אוויר לא מחומצן). אין להקל ראש בסימנים של נשימת יתר, חובה להתייעץ ברופא. מודה על זמנך ומאחל שבוע טוב, אור

מנהל פורום רפואת ילדים