ghhpu,

שלום רב הבת שלי בת שנתיים ושלושה חודשים מתלוננת בזמן האחרון (נגיד חודש) שהיא עייפה, אין לה כוח לעמוד, ואפילו פעם אחת מתוך שינה היא אמרה כואבות לי הרגליים. לדוגמא: הבוקר קמנו ב7 היא אמרה לנו מס פעמים שאין לה כוח והיא עייפה וב 8 וחצי היא רצתה לישון. ברקע הרפואי: רופא הילדים עדיין לא החליט אם לסווג אותה כאסטמאטית אך חוץ מזה אין שום מחלות ברקע. במהלך החוף היא הייתה חולה מספר פעמים בדלקת ריאות, דלקת אוזניים ומידי פעם חום ונזלות. כמובן שמחלות אלו טופלו וכרגע היא בריאה. אבקש את עצתכם בנושא בתודה מראש קובי

שלום מבלי לבדוק אותה - כמובן הכול יהיה בגדר דיון כללי, טאורתי. בכול זאת - מפרקטיקה יום-יומית - קודם כול לבדוק מצב בשקדים - זויא סיבה הכי נפוצה לאייפות ממושכת וחריגה לילדים. כמובן, אחרי שלילת מחלות אחרות. ואין צורך במשתח גרון, כי גם כאשר נמצר חיידק סטרפטו בתוך שקדים - רק במקרים נדירים מצליחים לגלותו במשתח. למה? כי סוד גלוי (לא לכולם) שחיידים כמעט ולא שוכבים בחוץ השקד, על כרום של שקד, אך מתגוררים בחריצות שבשקדים ובתוך הרקמה של שקד ורק בשעת דלקת קשה, במיוחד עם תפליט מוגלתית חיידיק יוצאים החוצה. לכן משתח חיובי תאשר, אך שלילי אינו שולל נוחכות של החיידק. מה בדיקות מדוייקות יותר? הכי מדוייק, פשוט, זמין גם לכם - לגעת לקישריות למפה בזווית שבין לסת ושריר ארוך שהולך באלכסון - הקישריות האלה כרוכות לשקדים - אם הן מוגדלות ובמיוחד אם לחיצה גורמת כאבים - אז יש חיידק והכי חשוב - הוא פעיל, אגרסיבי, מסוכן. כמובן כול זה יעשה בצורה מקצועית יותר רופא שלכם. עוד דבר מדוייק הרבה יותר לגילוי חיידק פעיל - בדיקת דם לרמות נוגדנים לחיידק סטרפטו - ויש שני סוגי בדיקות כאשר אחת עוד יותר מדוייקת מי שניה. איך לפנח תוצאות: כמה שרמת נוגדנים גבוהה יותר - זה מסוכן יותר. אם, למשל, כאשר מגלים רמות גבוהות של נוגדנים לאיזשהו וירוס, למשל לחזרת, עב.רוח - זה נחשב טוב מאוד כי מבטיח הגנה חזקה, כאן - להפך - רמה גבוה אומרת שחיידק אגרסיבי מאוד ולכן גוף מוכרח ליצר וליצר נוגדנים, אך כמובן במקרה הזה הם לא מסוגלים להגן את הילד.בשלב מסויים חיידק מנצח וגורם סיבוכים בלב וכליול (וכאגים בפרקים - אך זה לא סכננה, רק אי נעימות, סכנה אמיתית - בלב וכליות) לכן - כמה שרמה גבוהה יותר - סכנת סיבוכים בלב וכליות גבוהה יותר. סימנים שחיידק פעיל זה דלקות שקדים, אך סימן עוד יותר טיפוסי- מה שקורה, אולי - לילד שלכם - אייפות כרונית בלתי מוסברת ממבט הראשון. כי לא לכול חולה יש התקפים של חום וכאבי גרון די מרובים, פתרון אמיתי-אמיתי - אך ורק ניתוח - אין איבר שממולא בחיידקים - אין פרובלם. יש אנטיביוטיקה אידאלית לסטרפטו - קבוצת פניציללינים, אך בעיה היא אינה אורגת אך רק מדקה את החיידק ומונעת סיבוכים - אך עד גבול המסויים - ז.א. תמיד יש סיכון לסיבוכם - וזה חבל מאד. תעשו באצמכם סקר חובבני בין קרובים/חברים - תשעלו מי עבר כריטת שקדים ואיך הוא מרגיש אחרי - כולם יגידו שזה לילה ויום: אחרי נניתוח חוזרת אנרגיה, מצב רוח, חשק להיות - כי גמרנו עם הרעלה קבועה שחיידק גורם, כי הוא מייצר רעלים שמסתחבבים בדם וזה מאייף. גוף בריא - גוף ללא חיידקים מסוכנים. אז באם יש אופציה לשחחר את הגוף מי זהום - כדאי לעשות. אף גישה אחרת, כולל הומאופטיה, תרופות "אנרגטיות", "מחזקות חסינות" וכו - לא יעזור. נקודה. אך כמובן זו תהיה החלטה משוטפת של הורים-רופא ילדים-רופא א.א.ג. אז מה לעשות היום אחרי כול הסברים האלה? בדיקת דם כללית, שקית דם אכרחי, בדיקת דם לנוגדנים נגד חיידק סטרפטוקוק- הכי חשוב, בדיקת שתן - דחוף ותמיד וקודם כול, בדיקת תפקודי בלוטת המגן - תת-פעילותה גורמת אייפות ניכרת, אך הדבר הזה אצל ילידם נדיר מאוד. ואם כבר, אז דרך אגב תת-פעילות של ב.מגן היא נפוצה מאוד-מאוד אצל נשים בגיל 30-40-50 - ורוב הנשים מפספסות שנים עד הבדיקת דם הכי פשוטה כי הן חושבות בטעות, שעבודה/ילדים/בעלה/מזג אוויר אשמים באייפותן - בדיקת דם ל-TSH מייד תגיד הרבה על הבלוטה. נ.ב. באם זה לא יהי קשה לך, אחרי קביעת אבחנה תכתבי לנו מכתב ח-ד-ש כי אף אחד אינו מחטט בפוסתים ישנים אז אין טעם לצרף אי-שם את הפוסט החדש - תזכירי על מה דברנו ותספרי מה מצוא, כי פורום זה לא רק תשובה לאמה אחת אך בית ספר שבולנו, כולל רופאים - לומדים מכם.