החיים עם היפראקטיביות

בני בן 7 וחצי ילד היפראקטיבי, שבימי לימודים מקבל ריטאלין חצי כדור לבית הספר. בימי החופש הוא איננו מקבל כדור, שכן גם כך יש השלחות לכדור של חוסר תאבון ובעית גדילה. הבעיה היא איך עוצרים ילד מלצעוק בבית, לקפוץ משולחן לספה ולחפש לעצבן כל הזמן, כאשר יודעים שבאיזה שהוא מקום הוא לא כל כך אשם. גם עונשים לא עוזרים ובטח לא הסברים, איך מבדילים במקום שבו ההיפראקטיבות שולטת ובין האופי האמיתי של הילד לעצבן, לצעוק וכו'. האם מנסיון שלכם ככל שהילד מתבגר הוא לומד לשלוט בצעקות, וב"תזזיות" שבו, (מותר לציין שגם אחותו הקטנה יותר, נסחפת אחריו בצעקות, היא מחקה אותו).

נטע יקרה, באם בזמן מתן הריטלין הוא יותר רגוע ונינוח ולא צועק, הרי סביר להניח שמדובר בסימני פעילות היתר ולא באופי. בכל מקרה, הדרכה, הסבר שקט ואוהד, לרוב משיג תוצאות טובות. בברכה,