לדר' ירדני

דיון מתוך פורום  רפואת ילדים

25/08/2002 | 16:10 | מאת: ר.

לדר' ירדני היקרה שלום רב, לפני כחודשיים נולדה בשעה טובה בתנו הבכורה. (בשבוע 40, ילדה בריאה, 3550ק"ג) אולם קיים משהו שמעיב על שמחתינו ובמיוחד זו של אישתי שלא חדלה לבכות ולהתייסר: הילדה נולדה עם עיוות קל בפנים - האיזור שבין הרכה לגבה נראה שקוע וכן העין באותו צד נראית עצומה יותר. רופא הילדים לא התרגש מהענין וטען "שכמו שיש אדם עם יד קצרה יותר כך אצל בתנו העיניים והאיזור סביב לא שווים ויש לחכות ולהמתין.., תשובתו לא סיפקה אותנו ופנינו למנתח פלסטי שטען כי אין הדבר מצריך התערבות כירורגית . אני פונה אלייך ע"מ לברר מדוע דברים מסוג זה קורים על אף שהינו במעקב צמוד אצל רופא נשים בכיר. אשתי מיוסרת שמא היא אשמה - היא אינה חדלה מלהאשים עצמה שאולי עקב העובדה שבשלילש הראשון היא הקיאה הרבה היא הזיקה להתפתחות התקינה..?. אשתי אשה אינטיליגנטית ומבריקה, אך בכל הקשור לנושא היא איבדה כל שיקול דעת ולפיכך נעזרת בפסיכולוג בפעם הראשונה בחייה. הייתי שמח אם תוכלי לכתוב לה על גורמים אפשריים לאותו עיוות קל ע"מ להקל מעט מרגשי האשם שלה שלא נראים לי הגיוניים. בכבוד רב, ר.

25/08/2002 | 21:15 | מאת: ד"ר יוסי רימר

ר. שלום אומנם לא ד"ר ירדני אך אקווה שהתשובה תספק אותך. הסיבה לעיוות המולד לצערי לא ידועה . הרפואה המודרנית נמצאת בתחילת דרכה בזיהוי המנגנונים המולקולרים והגנטים העומדים בבסיס תופעות מולדות מהסוג הזה אבל בינתיים - אנחנו פשוט לא חכמים מספיק. בהנחה שמדובר בתופעה בודדת שאיננה קשורה בבעיה גנטית (וזה לא נשמע כך) אפשר לחשוב על מספר מנגנונים אפשריים שלא כאן המקום לתארם מפאת קוצר היריעה והצורך בהשכלה רפואית ע"מ להבינם אבל כך או אחרת אין זה קשור לאישתך כלל או להקאות שפקדו אותה בתחילת ההריון. עיוותים מולדים כאלו ואחרים הם נפוצים מאוד אבל אין בכך לשנות את מהלך חייו של הילד או הילדה. לשמחתינו הרפואה הפלסטית עושה צעדים עצומים בכל שנה ועד שבתכם תגדל אני בטוח שאם עדיין תרצה תוכל "לשפר הופעה". לעניין הכי חשוב רגשי האשם של אשתך אינם מוצדקים. במהלך עבודתי נחשפתי לסןגים רבים של "עיוותים" כפי שהגדרת זאת. רוב ההורים מקבלים את התופעה כמות שהיא ובהמשך הזמן נוכחים לדעת שאין להם כל השפעה על חיי היומיום ועל תפקוד הילד. גדלו את בתכם בכייף ותהנו ממנה כל יום שעובר - חבל על הדמעות . בברכה

25/08/2002 | 23:25 | מאת: ר.

דר' רימר היקר, אין מילים בפי להודות לך על התיחסותך לבעיתנו, המידע שסיפקת והכי חשוב.. העידוד. בטוחני שתשובתך תחזק את אישתי, כל טוב והמון תודה, ר.

מנהל פורום רפואת ילדים