רגרסיה בגמילה מחיתולים

דיון מתוך פורום  רפואת ילדים

16/08/2002 | 23:48 | מאת: אורן

יש לי ילדה בת שנתיים וחצי. לפני כשלושה חודשים היא נגמלה מחיתולים ( אחרי תקופת גמילה לא נורא ארוכה ). לפני כחודש היא התחילה לפספס פיפי ואנחנו אמרנו לה "לא נורא, קורה." מאז הפספוסים הלכו והחמירו והיא עברה גם לעשות את כל הפיפי ואפילו לא להודיע אלא להמשיך בעיסוקיה כאילו כלום לא קרה. לכל זאת הגבנו בעידודים וחיזוקים אלא שהתופעה לא נרגעת. בימים האחרונים התחלתי להגיד לה שאבא "עצוב" אחרי כל פעם שהיא עושה. עכשיו אחרי כל פעם היא שואלת "אבא, אתה עצוב ?". אבל התופעה גם לא שוכחת. אשתי מצד שני ממשיכה בחיזוקים, בהסברים ובשאלות למה היא עושה. הילדה כאמור בשלה. כרגע אנחנו די מבולבלים ולא יודעים איך להמשיך במיוחד לאור העובדה שביומיים האחרונים גם קקי היא התחילה לעשות בתחתונים. למרות כל האמור, מדי פעם היא מבקשת ללכת לעשות בשרותים. נציין עוד כי לא חל שום שינוי בחיינו. הילדה נבונה מאוד, מודעת לכל מה שקורה, מדברת על הנושא, ויש לנו הרגשה שהיא מסוגלת לשלוט מתי שהיא בוחרת לעשות זאת. ( בהתחלה ערכנו בדיקת שתן כדי לשלול דלקת בדרכי השתן. ) מה עושים?

16/08/2002 | 23:54 | מאת: adi

אורן, אולי ההליכה לגן מלחיצה אותה? עדי

18/08/2002 | 12:26 | מאת: ד"ר הדר ירדני

אורן יקר, אכן סיפור מעט לא שגרתי, ביחוד שאתם מציינים שלא חל כל שינוי באורח החיים ומדובר בילדה נבונה. אתם גם מציינים שבצעתם בדיקות שתן, והן תקינות. הייתי בכל זאת חוזרת לרופא לבדיקה חוזרת באם זה ממושך. בקשר לילדה, כדאי אולי להיות מעט יותר תקיפים ולהסביר לה שכך לא נוהגים גדולים, הרי גם אבא ואמא אינם עושים כך. לתת לה להחליף בגדים בעצמה, ולהסביר לה שלא תוכלו להזמין חברים, או ללכת איתה לכל מיני מקומות שהיא רוצה אם זה לא יחלוף. בנוסף, אפשר להבטיח לה משהו שהיא מאד רוצה, באם תשתדל להפסיק. בברכה,

מנהל פורום רפואת ילדים