שיעול

בתי בת השנה סובלת משיעול כבר כשבוע, שמאתמול החמיר והוא חזק מאד, נשמע מלא ליחה. בבדיקת רופא- גרון, אזניים- נקי. שמעו בסטטוסקופ צפצופים בנשימות. בחודשיים האחרונים היא סבלה מדלקת ריאות קלה ומברונכיט. (התחילה גן לא מזמן ואז גם החלו המחלות...) טיפול באייר צ'יימבר וונטולין מאד קשה לה ורשמו לנו סירופ ונטולין, אבל קראתי שהתרופה אינה יעילה בסירופ וגורמת לעצבנות אצל הילד- האם זה נכון? האם לפי התאור שלי נראה לך שיש בכל זאת לטפל בונטולין? (כרגע אין לה חום). מה הסמפטומים שיכולים להראות על מצב של ברונכיט כרונית או ילד אסתמטי? תודה

שלום לך! תאור שלך גורם חשד לסיבה חיידקית של התופעה, ז.א. דלקת סמפונות או אפילו ראות חיידקית: שעול ממושך, לח ותורדני ואי-הצלחת טיפול בתרופות נגד אסטמה. לדעתי, אם תפני לרופא שוב והוא ירשום לבת שלך אנטיביוטיקה אזניל, אז כבר אחרי המנה הראשונה תרגישי שיפור ניכר. הוא לאיהיה סופי, כי גם אחרי טיפול בדיקוי הכי מוצלח של החיידק, עדיין במשך כמה ימים נשאר "זנב" של שעול אלרגי כתגובה לדלקת רירית חיידקית. נכון, לא סופי, אך אחרי המנה הראשונה של אנטיביוטיקה, עת תנאי, שהיא בדיוק מתאימה לחיידק, מצב משתפר בצורה דרסתית. ותרופה אזניל בינתיים נשארת הכי יעילה. בכלל, כעקרון: מנה ראשונה של אנטיביוטיקה, באם חייידק כן רגיש לה, עושה, למעשה כל העבודה של דיקוי החיידק. למה טיפול חייב להמשך כמה ימים? כדי למנוע התפתחות של עמידות חיידקים מול אנטיביוטיקה. למה רק דיקוי ולא הריגת חיידקים? כי רוב אנטיביוטיקות רק מדקות וזה נחשב כהצלחת טיפול. לכן, דרך אגב, כאשר אמה חוזרת לרופא אחרי שילד שלה לפני חודש היה טופל ברפאפן עקב דלקת שקדים ואומרת לו: דוקטור, אנטיביוטיקה הזו לא עזרה, כי הינה שוב יש לו דלקת שקדים, אז רופא מסביר לה: לא, אומרים שאנטיביוטיקה עוזרת, עם היא טיפלה בהצלחה התקף מחלה מסויים, חום ירד, תלונות נעלמו. אך תרופה לא הרגה ורק דיקה את החיידק. הוכחה: דלקות שקדים חוזרים גם אחרי טיפול