ילד דאגן

שלום לכולם, בני בכורי בן 3 ו-8 חודשים. הוא ילד מקסים (אני אמא אובייקטיבית כמו כולן...), הוא סקרן וחקרן, ועם יכולות מילוליות מאד מרשימות (דיבר כבר מילים ראשונות ברורות בגיל 10 חודשים). הוא כל הזמן שואל ושואל ושואל ואנחנו עונים בשמחה, בהתאם לגיל, ועם הפילטרים הנדרשים. הוא גם ילד מאד רגיש ונראה לי שהשילוב של כל זה עושה ממנו ילד דאגן. הוא כל הזמן מודאג מהעולם, בכל דבר הוא תמיד בודק את האפשרות לשיבוש. למשל-אני מזמינה אותו לבוא איתי בערב לטיול, בד"כ הוא יגיד כן, לפעמים הוא יגיד אבל מה אם נלך לאיבוד? או מה אם יאבד לנו משהו ולא נמצא אותו בחושך? אנחנו תמיד מנסים לענות בצורה עניינית, מרגיעה ועוטפת, אבל זאת מין תכונת אופי כזאת... האם פשוט לזרום עם זה או שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג שמתמחה בילדים? אולי זה יעזור ויקל עליו? תודה

סתיו יקרה, כדאי להתייעץ, למרות שנראה לי שגם תשובות בטוחות, חד משמעיות ומרגיעות יכולות להועיל. קרוב לוודאי שהילד לא דאגן, אלא עם פחדים שונים, וזה שכיח בילדים. צריך רק לראות שהפחד לא "משתק" אותו. בברכה,