שינה - תינוקות

שלום רציתי לשאול מה דעתך על תינוקת (8 חודש) שמסרבת לישון במיטתה האם מומלץ לשים אותה גם אם היא בוכה ? יש שיטה שנקראת 5 הדקות (לא להרים רק לבוא ללטף וכו' עד שהתינוק נרדם) חוץ מזה בגיל כזה ועדין היא קמה פעמים בלילה לינוק (ביום היא אוכלת מוצקים או תחליף.) האם רצוי לא להניק אלא לתת בקבוק מים או כיו"צ עד שתרדם אמרו לי שאם זה ימשך אז היא תתרגל לקום בלילה וזה ימשיך כך שנים האומנם?

שלום אבי. תינוקת בת שמונה חדשים אמורה לפתח שנת לילה רגילה למדי. היא אמורה להעסיק עצמה עד שתרדם (במיטה שלה כמובן) ולקום בבוקר לארוחת בוקר. אם עד היום לא הרגלתם אותה ללכת לישון במיטה, ומכיוון שהיא גדולה, היא מסרבת. מדוע? א. אתם "מתעסקים" איתה, ותשומת לב היא דבר ממכר ב. לישון במיטה של אבא ואמא זה הרבה יותר מושך מאשר לבד. מה שצריך לעשות זה להיות בטוחים שהמקום שלה הוא במיטה. אם אתם תהיו שלווים, היא תקלוט את המסר. להשכיב, לעמעם אורות או לסגור תריסים אם עדיין לא חושך בחוץ, לדאןג שיש במיטה מספיק מוצצים, בקבוק מים אם יהיה לה חם בלילה, (לא צריך משחקים. המסר הוא - מיטה זה מקום לישון) לנשק ולאמר לילה טוב. לצאת מן החדר. מאותו רגע אין להוציאה מן המיטה, אבל גם לא לעמוד שעה וללטף, (כי אז החלפתם התמכרות בהתמכרות...) אלא להכנס, לאמר ברוגע וללא התייחסות לצרחות "---- הולכת לישון, לילה טוב", ולצאת שוב. לא להכנס שוב, אפשר לחזור על המשפט מחוץ לחדר תוך המשך ערב רגיל. יש להניח כי הצרחות יתגברו עד לב שמיים, וייתכן שימשכו זמן רב. תתנחמו בעובדה שהדבר ימשך לא יותר משלשה-ארבעה לילות. לגבי האוכל בלילה, אני הייתי מנצלת את ההזדמנות, בייחוד מכיוון שהיא יונקת, מה שמצריך הוצאה מן המיטה לאוכל, ועלול לבלבל אותה (איך זה שקודם לא הוציאו אותי ועכשיו כן) ולמתוח את הבכי ללילות נוספים. לדעתי, אל תבואו בכלל. לא לדבר, ולהשתדל להמשיך לישון. (קשה, אפשר לעודד אחד את השני...) שלשה ארבעה לילות, וכולכם ישנים כמו מלאכים. דבר אחרון, אם בבוקר היא כועסת, בוכה וכו', לא להתייחס לבכי בלילה (במשמעות של "מסכנה, היה לך לילה קשה"...) מכיוון שאתם פשוט לא שמעתם אותו..... בהצלחה צפנת

שלום אבי. תינוקת בת שמונה חדשים אמורה לפתח שנת לילה רגילה למדי. היא אמורה להעסיק עצמה עד שתרדם (במיטה שלה כמובן) ולקום בבוקר לארוחת בוקר. אם עד היום לא הרגלתם אותה ללכת לישון במיטה, ומכיוון שהיא גדולה, היא מסרבת. מדוע? א. אתם "מתעסקים" איתה, ותשומת לב היא דבר ממכר ב. לישון במיטה של אבא ואמא זה הרבה יותר מושך מאשר לבד. מה שצריך לעשות זה להיות בטוחים שהמקום שלה הוא במיטה. אם אתם תהיו שלווים, היא תקלוט את המסר. להשכיב, לעמעם אורות או לסגור תריסים אם עדיין לא חושך בחוץ, לדאןג שיש במיטה מספיק מוצצים, בקבוק מים אם יהיה לה חם בלילה, (לא צריך משחקים. המסר הוא - מיטה זה מקום לישון) לנשק ולאמר לילה טוב. לצאת מן החדר. מאותו רגע אין להוציאה מן המיטה, אבל גם לא לעמוד שעה וללטף, (כי אז החלפתם התמכרות בהתמכרות...) אלא להכנס, לאמר ברוגע וללא התייחסות לצרחות "---- הולכת לישון, לילה טוב", ולצאת שוב. לא להכנס שוב, אפשר לחזור על המשפט מחוץ לחדר תוך המשך ערב רגיל. יש להניח כי הצרחות יתגברו עד לב שמיים, וייתכן שימשכו זמן רב. תתנחמו בעובדה שהדבר ימשך לא יותר משלשה-ארבעה לילות. לגבי האוכל בלילה, אני הייתי מנצלת את ההזדמנות, בייחוד מכיוון שהיא יונקת, מה שמצריך הוצאה מן המיטה לאוכל, ועלול לבלבל אותה (איך זה שקודם לא הוציאו אותי ועכשיו כן) ולמתוח את הבכי ללילות נוספים. לדעתי, אל תבואו בכלל. לא לדבר, ולהשתדל להמשיך לישון. (קשה, אפשר לעודד אחד את השני...) שלשה ארבעה לילות, וכולכם ישנים כמו מלאכים. דבר אחרון, אם בבוקר היא כועסת, בוכה וכו', לא להתייחס לבכי בלילה (במשמעות של "מסכנה, היה לך לילה קשה"...) מכיוון שאתם פשוט לא שמעתם אותו..... בהצלחה צפנת

אבי יקר, אני מסכימה עם רוב דבריה של צפנת. אבל, בכל זאת הייתי נגשת כשהיא בוכה רק על מנת לראות שהכל אכן תקין והיא אינה בבעיה. בברכה,