אין שלב של שינה עמוקה

בני בן 8 חודשים ואין לו בשום שלב של השינה (לפחות בהתחלה) שלב של שינה עמוקה. בערב הוא נרדם אחרי בקבוק והנקה ואז כשאני חושבת שהוא ישן אני מתרוממת ממצב ישיבה וכבר אז הוא מתחיל להתמתח לי בידיים ולבכות ו/או בשלב הנחתו במיטה, שאז הוא מתחיל לצרוח. ניסיתי גם לתת לו לבכות וזה פשוט לא נגמר. הילד משתמש במוצץ. בצהריים מרוב נואשות של חוסר שעות שינה לי ולו אני מרדימה אותו בעגלה בנדנודים, דבר שאני מתנגדת לו כהרגל מגונה, אבל העייפות מדברת. וגם אז, אחרי חצי שעה של שינה הוא מתעורר בבכי ואני מצליחה להרדים אותו בחזרה רק בעזרת יניקה, וגם זה לא תמיד. אני די נואשת מתהליך ההרדמות. הדבר לא חדש, הוא כבר כמה חודשים כך שאי אפשר לשייך את החוסר נינוחות לכאב. מה אני עושה???

היי שרון, מה לעשות ? את נותנת לו לבכות. נשמע נורא ? כן. אבל במצב שלך זה פשוט נדרש. הילד שלך לא יודע להירדם בעצמו, והיות והשינה שלו כ"כ משובשת במהלך היום היא גם משובשת גם בלילה (מחקרים מראים שיש קשר ישיר בין איכות השינה ביום לזו בלילה). את צריכה לתת לו ללמוד להירדם לבד. יש ילדים שלהם זה בא בקלות וכאלו שצריכים ללמוד להירדם לבד. זה לא קל, אבל זה משתלם. נשמע שנורא קשה לך ואני בטוחה שגם את וגם ילדך מאוד עייפים, ולכן את חייבת ללמד אותו להירדם לבד. יהיו לך כמה ימים קשים מאוד, אבל אם תהיי עקבית ונחושה זה יעבוד. שימי אותו בשעות קבועות לישון אחרי בקבוק (בוקר, צהריים ולילה) במיטה שלו. צאי החוצה ותני לו לבכות 3-4 דקות. כנסי להרגיע, לנשק ולחבק וצאי שוב. חזרי על זה כמה פעמים שצריך עד שבנך יבין שאין יותר נידנודים / קירקס כדי להירדם. גייסי את עזרת בעלך (איתך יהיה יותר קשה כי בנך משייך אמא=ציצי=דרך להירדם) ואת אותו ההליך תעשו גם בערב אחרי טקס שינה (אמבטיה, יניקה, מיטה). שוב חזרו על 5 דקות. הוא יבכה המון בהתחלה, אבל אני מביטחה לך שאחרי 3 ימים של בכי ולילות קשים - תבוא השינה לכולכם. את צריכה להתחיל עם סידור השינה שלו במהלך היום (בגילו הוא צריך 2 תנומות של שעה וחצי-שעתיים כל פעם, אחת בבוקר ואחת בצהריים) ושעת השכבה קבועה בערב. אם תהו עקביים תגיעו לתוצאות הרצויות. לא יהיה קל !!! חשבי על זה... הילד שלך התרגל להירדם רק ע"י העזרה החיצונית שלכם, וכמובן שלא תהיה לו שינה עמוקה היות והוא מתעורר כל פעם ומגלה שהוא לא על הידיים / מנודנד / על הציצי והוא לא יודע איך לחזור לישון בכוחות עצמו וצריך את עזרתך... בהצלחה, מירי