התנהגות מרדנית - בן שנה וחודשיים

שלום לד"ר ולמבינים, בני בן ה שנה וחודשיים כמעט, החל להתנהג אחרת ממה שהיה עד כה. לדוגמא: אנו נוסעים ברכב, הוא יושב מאחורה ואני נוהגת (אין אף אחד שיושב קרוב אליו), והוא צועק וצורח ומנסה לצאת מהכיסא. ברגע שיוצאים מהרכב הוא שמח. או - תמיד היה אוכל את הארוחות בכסא אוכל. עכשיו הוא לא מוכן לשבת שם ורוצה לאכול רק בטיול או בעמידה. או - שותה מים מהבקבוק ושופך מהפה בכוונה החוצה את הלגימה האחרונה. יש לציין שהוא בגן עם ילדים בגילו וגם גדולים ממנו. האם ייתכן שהוא לומד מהם את ההתנהגות הזו? או שמא זה שלב שעובר על הילדים ללא קשר? כאשר אני אוסרת עליו דבר מה הוא מייד בוכה ומסרב להרגע. אני לא מוותרת לו ואם החלטתי לא לתת לא משבו אני דבקה בכך. האם אני מתנהגת איתו נכון? בברכה,

היי, ברוכה הבאה לשלב התבגרות אצל תינוקות. יש כאלו שהם יותר סובטיליים, וכאלו עם אופי שמנסים אותנו ישר מינקות. אין מה לעשות. צריך הרבה סבלנות ועצבים מברזל. את צריכה לקבוע בינך לבין עצמך כמה כללים שעליהם את לא מוכנה לוותר. עקרונות. הרי את לא יכולה להגיד לילד לא כל הזמן... אחרי שקבעת את העקרונות שחשובים לך והם בל ייעברו - התמידי ודבקי בהם. תתאמי עם בן זוגך כדי שיתמוך בך. אל תתני לילדך להרגיש שהוא מצליח להזיז לך אם הוא שופך מים, או צורח. אל תגיבי. שפך מים ? נקי והחזירי לו את הכוס ריקה ליד. תגידי לו - אם אתה רוצה מים, אתה לא שופך על הריצפה. צרחות באוטו ? נסי להסיח את דעתו. אל תתחנני ואל תתחנחני, המשיכי במעשייך כאילו לא קורה כלום במושב האחורי... אם הוא יראה שאין תגובה למעשיו הוא יפסיק מהר מאוד לעשות אותם כי אין לו קהל. מאידך, תני לו חיזוקים חיוביים כשהוא כן מתנהג יפה ("יפה מאוד איך אתה שותה מים מכוס כמו ילד גדול ! וכו'). בהצלחה. מירי

תודה רבה רבה על החיזוקים והעצות