תינוק בכיין..

יש לי נכד בן 9 חודשים. מתעורר מספר פעמים בלילה, במשך היום מסוגל להיות ער נשעה 1 בצהרים עד 10 בלילה, כששמים אותו במיטה הוא צורך ורק נרגע כשמוציאים אותו מהמיטתה ומשחקים איתו. יש לו מצב רוח טוב ורוצה רק שישתעשעו איתו. אני לא יודעת איך הוא לא מתמוטט. אצלי הילדים ישנו מגיל 3 שבועות עד הבוקר. במשך היום היו ערים שעתיים ואחרי זה הלכו לישון. היה להם סדר יום קבוע. זמנים קבועים באכילה ובשינה והיו רגועים. הילד אוכל לעיתים קרובות סימילאק, כל פעם שבוכה דוחפים לו סימילאק ואז נרגע. פירות וירקות אינו מוכן לאכול. הוא כבר זוחל, גם צוחק וערני מאד. הוא פחות מהמשקל הרצוי לגילו. לא מקובל עלי שביתי ובעלה כל בכי מחזיקים אותו בידיים. וכשמשחקים איתו הוא רגוע. אמרתי להם שיתנו לו לבכות במיטה עד שיתרגל. הוא צורח להם עד השמים והם נשברים ושוב לוקחים אותו לידיים ואחר מניחים אותו על הרצפה ומשחקים איתו. ברגע שעוזבים אותו הוא צורח למרות ששמים לו מלא משחקים. אין לו ארוחות מסודרות ואין לו הרגלי שינה קבועים. מה דעתכם על הנ"ל? אגב, תמיד שאני שומעת אותו בטלפון או כשבאים אלינו - תמיד מקבלת אותו עם בכי. כואב לי מאד בתור סבתא, אך אני לא רוצה כל הזמן לבקר אותם בכדי שלא ישנאו אותי. מה דעתכם על הנ"ל ומדוע הילד מסרב לישון בשעות קבועות ורק רוצה שישחקו איתו? האם זה בסדר שהוא רק אוכל סימילאק?-תודה על התגובה שאקבל וסליחה על האריכות.

נעמי, אני מבינה לליבך אבל כל אחד רשאי לגדל את ילדיו כראות עיניו. לי למשל היה חשוב מגיל קטן לשמור על לו"ז קבוע של הילד, גם אם זה בא על חשבון הזמן הפרטי שלי. ילד צריך סדר יום, ארוחות מסודרות, יש לחשוף אותו למוצקים בזמן נתון, ונכדך בגיל שאמנם הסימילק חשוב אך הוא כבר צריך לאכול מוצקים כלשהם (פירות וירקות, לחם, ועוד) וחבל שלא כך הדבר. את יכולה בתור סבתא לתת עיצה אבל את לא יכולה להתערב בחייה של ביתך. היא תשלם מחיר כבד היות והילד "שולט" להם על החיים ועושה כרצונו. בהולנד מאוד מקפידים על 3 חוקים שבטיפת חלב קוראים להם שלושת ה-R : RUST - מנוחה ושינה מסודרת. Regelmaat - סדר יום קבוע ושעות קבועות. Reinheid - נקיון הסביבה של הילד. אני לא חרגתי והתוצאות לא איחרו להגיע - הילד שלי הולך למיטה ב-19:30 כל ערב בלי חגיגות, ישן בצהריים קבוע פעם ביום לשעה-שעתיים, אוכל בשעות קבועות ויש לי ילד רגוע. הוא היה בלול מגיל צעיר ולמד לשחק לבד עם הצעצועים שלו וגם היום הוא ילד שיודע להעסיק את עצמו. קחי בחשבון שמדובר באופי של ילד אבל חלק גדול מהאישיות מעוצב ע"י ההורים ועד כמה הם מאפשרים לילד לקבוע להם בחיים. אצלי אין קונצים. היו פעם או פעמיים נסיונות "מרי" של צרחות והתעקשות אבל כשהוא הבין ש"לא" זה "לא" נגמר הסיפור. הכל עניין של עקביות והחלטיות וקביעת גבולות ברורים עד היכן ניתן למתוח את החבל. אני מסכימה עם דעתך ב-100%, אבל שוב, את הסבתא ואת יכולה רק לייעץ מהצד, זו ביתך שכעת תורה למלא את תפקיד האם והמחנכת. את את שלך עשית. מירי

א. תודה רבה רבה על תגובתך ותמיכתך. אגב, את כותבת מהולנד? ומה בעצם תפקידך, האם את אחות ילדים או משהו אחר כי מאין הידע הרב שיש לך והזמן לענות בפורום בארץ? זוהי פעם ראשונה שאני כותבת בפורום. ב. לגבי הנכד: אני לא מבינה איך הוא מחזיק מעמד 8-9 שעות ואינו יושן. אצלי הילדים שהיו תינוקות בגילו- החזיקו מעמד שעתיים. בבוקר הם ישנו, בצהרים הם ישנו. אכלו בזמנים קבועים, היה להם גם זמן למשחקים אך מעולם לא היה לי בעיות כשהשכבתי אותם לישון. בעצם זה היה חד פעמים שהם רצו לצאת מהמיטה, דיברתי איתם בתקיפות הייתי אסרטיבית וראו שאיתי לא יכולים לעשות מה שרוצים, ומאז תענוג: הם היו ממושמעים בצורה לא נורמלית, ומעולם לא ידעתי מה זה בכי אצלם, חוץ מאשר שחלו פעם באזניים. אני מקווה שלא תהיינה אשלכות במובן השלילי לנכד. כי גם הוא רזה, גם בכיין, גם מפונק ואין לו הרגלי אכילה ושינה מסודרים כלל וכלל. כל ציוץ מחזיקים אותו בידיים, כל ציוץ דוחפים לו סימילאק והוא לעולם לא אוכל את הכמות שצריך לגילו. אם היה אוכל את כל הכמות לא היה בוכה לעיתים קרובות, נראה לי שהוא רעב. נמאס לי להוכיחם, כי זה לא עוזר ואני לא רוצה להיות חמה וסבתא נודניקית ורעה, ובעצם אני רוצה לטובתם. ממש כואב לי לראות. יום אחד הם רצו לעשות חיים. הם הלכו לבלות והשאירו לי את הנכד. מה את חושבת? שהוא לא אכל כמות כמו שצריך? הוא אכל 120 גרם, ואצל ביתי הוא אוכל חצי מהכמות. היה רגוע, הייתי אסרטיבית איתו , נתתי לו קצת לבכות, נענעתי את הלול והוא ישן שעתיים. ההורים שלו חזרו מהבילוי והיו בהלם. זה המצב. מה את אומרת על זה???? אני אמורה לבלוע מים ולשתוק, אה?? מסכן הילד!!!