צמודה לאמא

יש לי תינוקת בת 4 חודשים. עד גיל חודשיים לא היתה לה בעיה שאנשים אחרים מלבד הוריה ילטפו אותה ינשקו או ירימו אותה. לעומת זאת עד גיל חודשיים היא לא סבלה מים- אמבטיות. מגיל 3 חודשים ועד עכשיו היא אומנם נהנית לעשות אמבטיות ולשחק עם המים אבל יש לה בעיה חמורה עם אנשים מלבד האמא שלה. היא לא מוכנה שאדם אחר ייגע בה, ילטף אותה בטח שלא ירים אותה וגם לא יסתכל או יחכייך אליה. היא אפילו עושה בעיות לאבא שלה. ברגע שאחד מהדברים הנ"ל מתקיימים היא פשוט צורחת ומשתוללת ללא הרף והדרך היחידה שהיא נרגעת היא שאני "מצילה" אותה מהאדם האחר (גם אבא) ומנשקת אותה ומרחיקה אותה כמה שיותר מהאדם. אני ממש לא יודעת מה לעשות. מאוד קשה לי שהיא לא מוכנה לעזוב אותי לרגע. גם אם היא לא בידיים שלי והיא שוכבת לעגלה או בלול היא תמיד חייבת לראות את פניי אחרת היא שוב מתחילה לבכות. אנשים אומרים שזו אשמתי אבל אני לא מאמינה כי אני כן מנסה לגרום לה לחבב אנשים אחרים ואני מתעקשת על כך שאבא שלה יטפל בה כל עוד הוא נמצא בבית. אני באמת משתדלת ... אני מקווה שתוכלי לעזור לי, לייעץ לי מה לעשות. תודה.

ליטל יקרה, קרוב לוודאי שאת הסיבה, למרות שאני לא מפנה אליך אצבע מאשימה. אני מבינה את מצוקתך, אך אתן כעת במין מעגל שמגביר את עצמו. את חייבת לתת לילדה להתרגל לאנשים אחרים. התחילי מאביה. השאירי אותם לבד. בתחילה רבע שעה ולאט לאט יותר. לאחר שתתרגל אליו, תתחילי עם אחרים. בברכה,

אני בהחלט כן מאפשרת לאנשים אחרים להתקרב אליה ובטח לאבא שלה. דווקא, עם אבא שלה אני חושבת שאני עוד יותר מתאמצת אני ממש צריכה לאלץ אותה להישאר איתה לבד, הוא כבר מפחד להישאר איתה בגלל שהיא בוכה כל הזמן ומסרבת להיות בקרבתו אלא אם כן היא רואה את פניי בסביבתה. לגבי סבים וסבתות אני נותנת להם להרים אותה ולשיר לה ולוולות במחציתה אבל כאשר היא בוכה בצורה ההיסטרית שהיא בוכה, אני לא יכולה לתת לה לבכות כי מביטה בי במבט של "הצילו" מה אני יכולה עוד לעשות? אני לא יכולה להתעלם ממנה או מהבכי שלה!