שינה לא טובה אצל תינוקת

ד"ר ירדני שלום רב! קודם כל מקווה ששלומה של ביתך טוב! ולשאלתי- ביתי בת 11 וחצי חודשים, ומאז לידתה לא ישנה אפילו לילה אחד נורמלי. היא מתעוררת עד היום 8-10 פעמים בלילה, בערך 6 מתוכם כדי לאכול. בכלל, השינה שלה מאוד קלה, היא בוכה הרבה מתוך שינה ואם לא "תופסים את זה מיד" כלומר מרגיעים אותה בשניה שהיא מתחילה, היא מתהפכת על הבטן וקמה ובזה נגמרה השינה. את יכולה למצוא אותה הרבה פעמים משחקת בשעה 3-4 לפנות בוקר... למען האמת נראה לי שהיא אומללה לא פחות ממני בעניין הזה, יש פעמים שהיא פשוט לא מצליחה לישון: היא נרדמת ומתוך ההרדמות זזה, מתרוממת, בוכה וכל זה עם עיניים עצומות! הרופא שלה אומר שזה עניין של הרגל- ולכן אני לא צריכה לתת לה אוכל בזמן השינה. אבל קשה לי מאוד לתת לה לבכות לאוכל. האינסטינקט שלי אומר שזו לא הבעיה, שכן כמו שציינתי הבעיה היא גם בשינה עצמה. הרופא נתן לי סירופ נגד שיעול שהוא גם מרדים לשימוש, אבל אני מהססת להשתמש בו. מה דעתך? מה עושים? תודה ומצטערת על האורך... שירי

שירי שלום. לאחר גידול של חמישה תינוקות, יש שיטה מצויינת להיטיב עם ביתך, לגרום לה לישון וכתוצאה מכך גם לך. קודם כל את צריכה להבין ולהפנים, שאם היא לא ישנה בלילה, היא מאוד סובלת ביום. הכל משתבש לה, היא עייפה, אין לה "שנת חלום" וכתוצאה מכך היא בוודאי מתפתחת טוב פחות. איך מלמדים ילד לישון בלילה? מלמדים אותו בכך שביום יש אור, רעש, התייחסות לצרכיו, ובלילה יש חושך, שקט, ואמא לא באה. יש תמיד תחושה שילד בוכה שלא ניגשים אליו מפתח חרדות. זו כמובן תחושה שגויה. ביתך ישנה בוודאי במיטתה המוכרת, היא יכולה להתהפך, להתיישב, לקחת מוצץ, ועל כן היא לא תכנס לחרדות גם אם לא תבואי כשתבכה. לגבי אוכל, אלא אם ביתך מצויה בתת תזונה רפואית מוכחת הרי שתינוק בגילה יכול להמתין בסביבות 8-10 שעות בלילה ולא לאכול. נכון הוא שהם צריכים הרגעה בדמות מציצה, אבל זה לא צריך להיות אוכל. מוצץ, או מים בלילות חמים, יעשו את העבודה באותה מידה. הדבר החשוב ביותר שאת יכולה לעשות למען ביתך, הוא ללמד אותה לישון בלילה. הפסיקי להסתכל מה קורה איתה. השכיבי אותה בשעה קבועה ובטקס קבוע (חיבוק ושיר שקט, וכדו'), דאגי לתריס סגור, מים בבקבוק קטן שהיא לוקחת לבד בתוך המיטה, מוצצים מפוזרים מסביבה במיטה, כבי את האור בחדר והשאירי אור חלש מחוץ לו. אמרי לה להתראות בבוקר, וצאי. מאותו הרגע, את לא נכנסת לחדר שלה עד הבוקר. קבעי לך שעה שממנה מתחיל אצלכם הבוקר. מאותה שעה נכנסים לחדרה, פותחים את התריס, ואומרים בקול עליז "בוקר טוב". מה שקורה בין השעה בה השכבת אותה לבין הבוקר אינו עניינך. תביני, מותר לה לשחק בשלש לפנות בוקר, ואת אמורה לישון אז. אם היא צמאה, זקוקה למציצה להרגעה וכו', היא יכולה להסתדר לבד. (רעבה היא לא. את פשוט מפרשת את רצונה לתשומת לב באופן שגוי) שום דבר רע לא יכול לקרות לה. בלילות הראשונים יהיו צרחות עד לב שמיים. היא פשוט רגילה שאת באה, ותכעס מאוד שההתנהגות הרגילה שלה לא עוזרת פתאום. היא תצווח שעות. את לא זזה מהמיטה שלך. אפילו לא להציץ. (העזרי בבעלך כתומך נפשי) בבוקר את לא משתתפת בצערה, גם אם היא בוכה בזעם. את חייכנית כאילוכלום לא קרה. כעבור מספר לילות (אם היא פקחית ועקשנית במיוחד, אפילו שבוע) היא תצמצמם את הקימות והבכי עד להעלמותם. התנאי - עקביות וחוסר יסוריי מצפון שלך. אם תתמידי, תעזרי לה. השינה שלך היא רק תוספת. השיטה עובדת - באחריות! בהצלחה צפנת

תודה צפנת על תשובתך הארוכה אבל... אני לא מאמינה בלתת לתינוקת שלי לבכות זמן רב כל כך. אני בטוחה שיכולה להמצא איזו דרך ביניים שמחד תאפשר לנו לישון טוב יותר ומאידך היא לא תעמוד שעות במיטה ותצרח עד שליבה ישבר )-: חשוב לי לברר (ולכן פניתי לכאן) אם הדבר אינו נובע מבעיה רפואית כלשהי. אז שוב תודה, ללילות קלים