3 שאלות חשובות בבקשה!

בני בן שנה וחצי ורציתי לשאול: 1. פתאום עכשיו שוב קשה לו להירדם לבד, אחרי 7 חודשים נהדרים וכשאנחנו שמים אותו במיטה יש שוב צעקות ובכי והוא נרדם רק אם נמצאים לידו ושמים יד על בטנו. 2. בעיית אוכל - אם לא נאכיל אותו וניתן לו לאכול לבד הוא יאכל רק מעט, הוא יותר משחק עם כפית ומזלג מאשר אוכל איתם. מה עושים? 3. בזמן האחרון יש קטע חדש: אם לדוגמה אני מציעה לו אוכל מסויים או משחק מסויים הוא אומר כן וכשאני נותנת לו הוא צועק "לא...." ואז אני לוקחת והוא בןכה שלקחתי ואז אני נותנת לו והוא צועק שוב "לא...." וחוזר חלילה 4-5 פעמים עד שאני מתייאשת ולוחת את האוכל או המשחק וכשהוא בוכה אני יוצאת מן החדר. זה ילד שאי אפשר להסיח דעתו ולהגיד לו כשהוא בוכה בוא נלך לראות טרקטור או בוא נלך לשחק וכו' - הוא ממשיך לבכות, זה פשוט מייאש. דבר נוסף, אני אמא שלו ואני איתו רוב הזמן וגם בעיקר בנחתלה ומקלחת ואוכל ושינה ואלו דברים שלרוב גורמים לו למרי, להתלבש אחרי מקלחת וללכת לישון וכשאני מתעקשת איתו הוא צועק "אבא", מה זה אומר?

אוקיי.... אני אנסה לעזור קצת מנסיוני... בני בן שנה ו-8 והמצב שאת מתארת מוכר. 1. יש לילדים תקופות שבימים מאוד עמוסים ומלאי חוויות קשה להם לעבד את כל האינפורמציה וזה מנוקז לשעות הערב כאשר הולכים לישון ולעיתים הם צריכים את נוכחותנו לפני שהם נרדמים. כל יום הוא יום חדש ומלא חוויות ובלילה הם מעבדים את אירועי היום וזה מקשה עליהם להירדם כבימים כתיקנם. זה יעבור, אך אל תרגילי אותו בכך שתוציאי אותו מהמיטה או שתביאי אותו למיטתך, זה מפתח הרגלים רעים. עם קצת סבלנות זה יעבור. 2. לגבי האוכל - מגיל שנה הצרכים של ילדינו באוכל קטנים והם לא זקוקים לכמויות שהם צרכו עד תום השנה הראשונה. לא לדאוג ולא לרדוף עם כפית. הציעי ארוחות בזמנים מסודרים ואם אחרי 10 דקות הוא משחק עם האוכל - הורידי את הצלחת מהשולחן. הוא יבין מהר מאוד שאוכל נועד לאכול ולא לשחק. תאמיני לי אני יודעת... אני מגדלת "טוויגי" בבית - עד שהוא לוקח ביס הנשמה יוצאת. 3. הבן שלך מאוד מאוד חכם והוא מנסה איפה הגבולות שלו איתך. ה"טרטור" שהוא עושה לך היא מעין מניפולציה והוא נהנה מהתוצאה. היי עקבית. הוא מבקש פעם אחת, את נותנת. כאשר הוא אומר "לא" את לוקחת ומבהירה לו שאם בפעם הבאה הוא יגיד "לא" את תקחי ולא תחזירי. את תראי שאחרי כמה פעמים - כשהוא יראה שאת רצינית ולא חוזרת עם המשחק / אוכל הוא יפסיק להריץ אותך ויפסיק לבכות. לא משנה אם את כן או לא מצליחה להסיח את דעתו - הוא יבין מהר מאוד שהבכי לא יביא לו את התוצאות הרצויות. הילד נמצא איתך בבית והוא בגיל שהוא מנסה את הכוחות שלו והגבולות שלו. יש מרי ? אז יהיה מרי. את האמא ואת מחליטה. ואבא צריך להראות שהוא באותה חזית עם אמא וכשאמא החליטה משהו גם אבא יעשה אותו הדבר. ואולי אבא לא נמצא מספיק בסביבה ואת הדמות הדומיננטית בבית ואת ה-"אוטוריטה" בבית והוא מנסה לקבל את מבוקשו דרך אבא ? חומר למחשבה. מקווה שעזרתי. מירי