דחוף דחוף לד"ר ולמירי מהולנד!

יש לי ילד בן שנה וחצי מתוק מאוד וחכם מאוד וסה"כ הוא ילד נוח וטוב. אבל בזמן האחרון הוא החל להכות אותי. אם זה כשאני אומרת לו "לא" על משהו או אם בטעות הוא נתן לי מכה זה מצחיק אותו והוא ממשיך. אמנם הוא בן שנה וחצי אך זה מאוד כואב לי ומאוד מעליב אותי. הוא עושה זאת רק לי - לאביו לא. הוא גם לפעמים מחזיק את ידי וככה מדי פעם צובט. אני לא חושבת שהוא חושב שזה "להכות".אני אומרת לו פעם אחרי פעם "זה לא נעים לי" "זה כואב לי" "אסור להרביץ" וזה לא מזיז לו והוא ממשיך. עד שאני אומרת לו אם תמשיך אני הולכת וכשהוא ממשיך אני יוצאת מהחדר שהוא נמצא בו והולכת לחדר אחר ואז הוא בוכה וצועק "אמא אמא". לפעמים שאני אומרת לו שזה כואב הוא מייד נותן חיבוק ונשיקה אך זה לא מפריע לו לעשות זאת שוב אחר כך. הוא מאוד אוהב אותי (נראה כך) והוא מאוד קשור אליי לעומת אביו למשל הוא כל הזמן רוצה רק אותי, אסור לי לזוז ממנו - אז למה הוא עושה זאת? גם בארגז חול הוא אוהב לשפוך על ילדים ואנשים חול עם הכף והוא לא מקשיב כשאומרים לו שאסור. תודה

היי, את מתארת מצב מאוד מאוד מוכר ונורמלי. הילד שלי עושה בדיוק אותו הדבר. על אבא שלו הוא לא מעיז להרים אצבע, רק אני "נהנית" מנחת ידו... זה נורמלי. הוא מנסה את הגבולות שלו, והיות והוא עכשיו בשלב של הכרת הסביבה החברתית והקוגניטיבית שלו, ואמא היא הסביבה הכי זמינה. את נוהגת נכון כשאת אומרת לו שהוא מכאיב לך ושאסור לו להכות - את צריכה להיות עקבית עד שיבין שלמעשיו יש תוצאות והוא ילמד לא להכות אותך. גם בארגז החול - הגידי לו "לא" והקפידי להוציא אותו מהארגז כאשר הוא זורק חול על אחרים - הסבירי לו שזה "לא בסדר" והחזירי אותו לארגז אחרי דקה. וחוזר חלילה. הוא יבין מהר מאוד כשאת קוטעת לו את רצף המשחק עקב הפרת "לא" שלך. למידת גבולות היא תהליך נרכש שלוקח זמן והוא יבין בסופו של דבר. צריך סבלנות ועקביות וזה יסתדר בסופו של דבר. את נוהגת בסדר גמור, אני עושה בדיוק אותו הדבר. בהצלחה, מירי