אוכל

שלום רב, בני אוכל מגוון מצומצם מאוד של מאכלים.לאחרונה כל ארוחה הינה מאבק ממושך של מעל חצי שעה, שמסתיים בבכי של הילד ובפליטה (יריקה) של המזון שבפיו והילד ממש כמעט ומקיא. המנות שאני מוזגת לו אינן גדולות כלל וגם אותן הוא לא מסיים. חשוב לציין שהילד מתפתח יפה בגובה (117 ס"מ משקל 17 ק"ג) והוא ילד שמח וחיוני. המצב כיום בלתי נסבל ! גם כשאני מבשלת לו מה שהוא מבקש הוא לא מסיים את המנה שאני מגישה לו. שאלתי היא האם להמשיך ולאלץ אותו לאכול ולריב עימו על כל ביס או להניח לו לנפשו ולתת לו לאכול רק מה שהוא רוצה מהארוחה ? אנא תשובתך בהקדם.

היי, לא ציינת בן כמה הוא אבל אני מניחה לפי הגובה והמשקל שהוא בסביבות גיל 4-5 ? הפסיקי לריב איתו. אל תכריחי אותו, את רק יוצרת אצלו אנטי. אם הוא מתפתח יפה אל תכריחי אותו לאכול, תכיני לו מה שהוא רוצה ושיאכל מה שיאכל. הוא לא ירעב למוות. אולי אם תורידי הילוך ולא תייחסי לזה חשיבות הוא יאכל בלי מאבק. עשי מהאוכל FUN ולא סבל ומטלה בלתי אפשרית שיש לעבור אותה. גם אני אמא פולניה ואם הילד לא מסיים את המנה נתקע לי "גוש" בגרון אבל מאז שהפסקתי לרוץ אחריו עם הכפית והשניצל (והילד שלי "כולה" בן שנה וחצי !!!) הוא דווקא אוכל אחלה ושעת האוכל הפכה לכולנו שעה יותר נחמדה ולא שעת "קרב מגע". לכי על פסיכולוגיה הפוכה - לא רוצה, לא צריך. כשיהיה רעב יבוא ויאכל, ושידע שאוכלים בשעות קבועות (בוקר, צהריים וערב) ואח"כ - המסעדה סגורה. אם את חושבת שהוא לא מקבל מספיק ויטמינים (ואני מדברת על אכילה של אבות המזון, לא אכילה בכמות מספקת !) אז הוסיפי לו ויטמינים שמיוחדים לילדים. בהצלחה, מירי

ממליצה לך מאד מאד על קריאת הספר "ילדים ואכילה מינקות ועד בגרות" של אלין סאטר. זה משנה את כל נקודת המבט על נושא האכילה אצל תינוקות, מפחית את הלחץ ומשנה את כל יחסי ההאכלה עם הקטנטנים.