פחד מרופאים ומבדיקות

שלום לרופא. לאחותי יש שני בנים אחד בן חמש עשרה והשני בן עשר. הגדול פחד מאז ומתמיד לבקר את הרופא ומאז טיפת חלב לא היה מוכן לראות רופא. והקטן בעקבותיו. גם הוא לא מוכן. עד כמה שידוע לי הם מעולם לא קיבלו שום תרופה או חיסון, אלא רק מה שקיבלו בטיפת חלב ובבית הספר. ברוך השם שניהם בריאים ומעולם לא היה צורך מיידי לראות רופא אבל נדמה לי שלא יתכן שילד יעבור את כל ימי ילדותו בלי להיבדק אפילו פעם אחת, היתה לי שיחה עם אחותי על הנושא והיא דווקא די מרוצה מהמצב. ואפילו גוננה עליהם. לא רציתי להלחיץ אותה אז הפסקתי לדבר על הנושא. אבל אני מבקשת עיצה, מה לעשות?

גלית, א. כל אחד יעשה עם חייו וילדיו מה שהוא רוצה. לדעתי האישית, את בהחלט צודקת. אני בהחלט חושבת שכל אחד צריך לעבור ביקורת אצל הרופא אחת למספר שנים. ב. אני חושבת שצריך לנסות לשוחח אתם על הנושא (הגדול יעבור את בדיקות לשכת הגיוס בעוד שנתיים) . במהלך השיחה צריך לתת להם לבטא רגשותיהם ואת פחדיהם. ג. לא חייבים שבפעם הראשונה תהיה בדיקה, למרות שלדעתי זה רצוי. אפשר גם בפעם השנייה. ד. רצוי לדעתי, לעבוד איתם על העניין של "להיות ערום מול הרופא" ולהסביר (בייחוד לגדול) שהרבה פעמים אנשים מרגישים נבוכים כשהרופא בודק את איבר מינם. זה מאוד טבעי ומובן. אבל התשובה היא, אם הרופא ראה לאחד, הוא ראה לכולם. נכתב מניסיון אישי כחובשת (לא כרופאה או אימא(. עדי

בכלל לא כתבתי על ביישנות. גם לא כתבתי על עירום או על אבר מינם. הם פשוט לא רוצים ללכת לרופא לביקורת וזהו. אין להם אפילו תיק רפואי באף מקום. אותי זה מדאיג ואת אמא שלהם שהיא אחותי, בכלל לא. בשביל זה כתבתי כאן.