לדר' שנהר ולמנוסים!

שלום, הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים ורציתי לבקש עזרה/תמיכה. הוא ילד נבון מאוד ולכן כר עכשיו הוא "עושה לי בית ספר" כמו שאומרים. הוא ילד עקשן מאוד אם זה בחוסר רצון שלו להתלבש או שיחליפו לו, הוא מייד מתהפך ובורח וצריך ממש להפעיל כוח. אני מרגישה שאני לא יכולה להפעיל סמכות בכלום ואני מוותרת לו על המון דברים. אם יש משהו שאני לא מסכימה לתת לו ואני אומרת לו יפה שזה לא משחק ולא לוקחים את זה , הוא עושה כאילו הוא לא מקשיב לי בכלל, הוא בוהה וזה לא מעניין אותו מה אני אומרת-הוא לא יתן לי את זה אם אני לא אקח לו בכוח וכשאני כן לוקחת הוא נותן לי מכות עם הידיים. בעלי יודע להגיד צריך לעשות ככה וככה אך שזה מגיע אליו הוא לא יוצא מהחדר כשבני משתולל והוא לא יוצא מהחדר כשבני בוכה במיטה כשאנחנו משכיבים אותו לישון ובסוף יוצא שאני הרעה פה. מה עושים? איך אגרום לבני להקשיב לי? איך מלמדים בלי לגרום לו לשנוא אותי בסוף על זה שאני לוקחת לו דברים או מונעת ממנו דברים? גם ככה אני משתדלת להגיד לו לא רק על מה שחייבים. אני לא יודעת אם אתה זוכר אותי ממיילים קודמים אך אולי בגלל זה בזמן האחרון הוא רוצה כל הזמן את אבא אבא. זה ילד שבאמת אנחנו נותנים לו הכל. האם זה אומר שככה הוא יהיה לאורך כל הגדילה שלו? תודה

קודם כל את לא היחידה כי יש לי בן שגדול מבנך בחודשיים וגם הוא בחורצ'יק מלא אופי ועקשן כמו פרד - חבל על הזמן. תראי, הוא עדיין קטן אבל הוא בגיל שהוא מתחיל לגלות את עולמו והוא רוצה לעשות הכל, לגעת בהכל, להיות עצמאי. שינה היא דבר מיותר לדעתם - העולם פתוח עכשיו בפניהם והם לא מבזבזים דקה בדברים "לא יעילים" כגון שינה, החלפת חיתול וכד'. הם לא יכולים לשבת דקה אחת בשקט, אין מה לעשות - זה הגיל. החינוך מתחיל עכשיו והכל תלוי בכם. גם בעלך צריך להיות שותף פעיל היות וזה גם הילד שלו, חשוב שתדברי איתו על זה. את צריכה לקחת בחשבון שהילד שלך עדיין קטן ואת צריכה כרגע להתעקש על מה שנראה לך עקרוני וחשוב בבסיס העקרונות החינוכיים שלך (לא להכות, ללכת לישון בזמן, וכו'). ואם את אומרת "לא" - אז זה "לא" והוא יכול לבכות עד מחר והוא לא יקבל את מבוקשו !!! את צריכה להיות מאוד עקבית ובעלך צריך להיות באותו קו מחשבה - ולתת לילד "פרונט" אחד, אתם מחליטים והוא צריך להקשיב. אני לא מדברת על מסדר צבאי אבל הוא צריך גבולות והוא בוחן עד כמה הוא יכול למתוח את הגבול - ובכי למשל הוא כלי טוב לקבל את מבוקשם. כשהוא מרביץ להסיט את ידו ולהסביר בשקט "זה כואב לאמא, לא להכות" פעם אחר פעם. תאמיני לי שהם מבינים ה-ר-ב-ה יותר טוב ממה שאת חושבת והם יודעים יפה מאוד כשאת כועסת... בעלך צריך לחלוק עימך את הקושי שבחינוך הילד, כדי שתהיה חלוקה שווה בדמויות הדומיננטיות בבית. לא רק את נוטלת את תפקיד "המכשפה" בבית ולא רק את היא זו שאומרת "לא". סבלנות, עקביות והחלטיות - אלו הם הכלים העיקריים - וזה עובד ! מירי

בני בן שנה ושמונה חודשים וגם הוא מנסה אותי בשבוע האחרון אם רוצה משהו בוכה , אבל את האמא ואת המחליטה אני אומרת את בפירוש לא כל דבר מותר ולא כל דבר גם צריך לתת , יש ללמד אותו בסבלנות ועיקביות שאת המחליטה . רוב הילדים לא רוצים להתלבש או לשים חיתול , לנו בשידה יש כל מיני מסיחי לדעת מבקבוק ישן של טיפות אף שהוא מנסה לפתוח ולהשחיל חזרה לקופסא ועד משחק עם מספרים שאנו סופרים יחד עד 10 ככה שכל הלבשה והחתלה אני שרה ומספרת סיפורים "רוב הילדים " עושים את אותם "קונצים" תהיי עיקבית מה שלא נראה לך לתת או לעשות על תעשי ועל תחושי רגשי אשמה אמא זה קודם כל מחנך !!! וכמובן המון אהבה .... בהצלחה .