שינה עם ההורים

ילדתי בת שנה וחודש. לפני כחודש בערך התחילה ממש לבכות במיטה שלה, לא ניתן היה להרגיע אותה, אז העברנו אותה לישון איתנו. מאז הילדה לא מוכנה לחזור למיטה שלה. זה מתחיל בסצנות נוראיות ובכי ללא סוף. מס` פעמיים נלחמתי איתה ולבסוף היא נרדמה, אך הבעיה היא שהיא מתעוררת מס` פעמים בלילה ואז נבהלת מאיפה שהיא נמצאת ומתחילה לצרוח ולא נרגעת. אינני יודעת אם אני פועלת נכון שאני משאירה אותה איתנו במיטה. כעיקרון לנו ההורים אין בעיה עם זה, אך אני לא בטוחה שאני פועלת נכון מבחינת החינוך.

אתי, חינוך הוא בעיה משנית. אני מקווה שד"ר שינהר לא ייתקומם נגדי, אבל משיחות עם יותר מרופא אחד, הדבר הזה מאוד לא בטיחותי. בכל שנה מטופלים מספר ילדים שנמחצו על ידי הורים עייפים שלא שמו לב וגרמו נזק לעיתים נשימתי לילדים. זה לא קורה כל יום אבל זו סכנה מיותרת. כמובן שזה גם חינוך רע. אם הילדה בריאה, אז במיטה שלה....לילה או שנים של צעקות. הולכים / חוזרים / הולכים / חוזרים / יושבים / מחבקים / הולכים.....עד שהיא נרדמת. כל יום במיטה שלך מרחיק את הסוף של זה. כאמור דיעה אישית ולא רפואית.