לא יודעת איפה לשאול - אשמח לקבל תשובות

בתי בת שנתיים ו-10 חודשים מאוד עקשנית לפעמים אני לא יודעת אם אני עושה בחכמה וחייבת שתתנו לי כלים אז ככה אם היא משחקת במשחק ולא רוצה לאסוף או לפעמים בסוף המשחק פתאם זורקת את החלקים אני מוצאת את עצמי גוערת בה ואומרת לה אם לא תאספי לא תקבלי הפתעה או אם לא תכנסי עכשיו להתקלח לא נלך ביום שבת להצגה זה הרבה לא מזיז לה היא בד"כ בוכה לפחות רבע שעה ואז אני לא יכולה כבר לשמוע ו אותה בוכה ואז אומרת לה שנהיה חברות אוספות ביחד או מכניסה אותה להתקלח אבל כל הזמן זה מתחיל בכעס ועוגמת נפש אח"כ תחנונים שלי בסוף זה עובד אבל אני מרגישה כל הזמן רע עם המצב כל הזמן שאני גם צריכה לאיים זה נשמע לי ממש לא לענין מה עושים?

אני גננת שעובדת עם גילאי שנתיים- שלוש. באמת גיל עקשן, הגבולות ממש לא ברורים, הרבה פעמים נוצרים מאבקי כוחות עם ההורים- מי ינצח ראשון ומי זה שיקבע. חשוב שתדעי שהיא רק ילדה קטנה ועדיין לא ברור לה מה מותר, מה אסור, מה מקובל לעשות ומה לא, לכן את זו שצריכה להדריך אותה ולכוון אותה ובעקרון מה שאני ממליצה לך לעשות עם הילדה זה לא לללכת בגישה השלילית ולהגיד לה מה לא תקבלי אם לא תסדרי, אלא מה כן תקבלי אם תסדרי או מה כן תקבלי אם תאכלי יפה, אם תפרדי מאמא יפה בגן וכד'. פשוט לתגמל אותה על ההתנהגות החיובית, והגמול צריך להיות מיידי, לא בשבת, מיד אחרי שהיא מסדרת לתת לה משהו קטן שאת יודעת שהיא אוהבת במיוחד- שוקולד, סוכריה, ביצת הפתעה. אל תחששי שזה ימשך לנצח, כי לאט לאט לא תצטרכו את הפרס, כי היא כבר תדע מה ההתנהגות הרצויה. זה ייקח זמן אבל חשוב להתמיד. בהצלחה והרבה סבלנות.