לדר' שנהר-בבקשה

שלום, רציתי לשאול שאלה קצת מורכבת. יש לי תינוק בן 10 חודשים שנמצא אצל מטפלת עד 16:30 ואח"כ אני לוקחת אותו הביתה ביחד עם אימי או אבי מכיוון שאין לי רכב והם מסיעים אותי כל יום. כשאנו מגיעים הביתה ב17:00 הם נשארים איתי עד 18:00 בערך ואז הולכים הביתה ואני ממשיכה להיות עם בני עד 19:00 שזו השעה שהוא רוצה לישון כבר. כך זה היה במשך 8 חודשים. עכשיו הגיעו הסבא והסבתא מן הצד השני לארץץ לתמיד ואני יודעת שהם רוצים להשלים פערים (למרות שבני חברמן ואיןלו חרדת זרים ומהרגע הראשון הוא הולך אליהם) אבל הם נמצאים אצלנו כל יום בין השעות 18:00 ל-20:00 כבר חודשיים, אם במקרה הם לא זה כי היה להם משהו לעשות. בנוסף אני מגישה שאמו של בעלי מתחרה איתי על אהבתו של הילד. כשהיא רואה שהוא רוצה ללכת אליי היא מייד מסובבת אותו ומראה לו דברים. אני יושבת איתו בסלון והיא לוקחת אותו לחדר שלו. בנוסף תמיד המשפחה של בעלי אומרת "איפה אבא" "הנה אבא" אתה אוהב א אבא ואלי כאמא אין שום התייחסות. אני מרגישה שכל הזמן יש סביבי משפחה בגידולו של הילד ואני עדיין לא הגעתי לשלב שאני צריכה זמן עם עצמי ואני רוצה להיות לבד איתו לפעמים שידע להכיר אותי. הוא לא מסתובב שאומרים לו איפה אמא. בנוסף, אמו של בעלי ביקשה שיהיה לה יום קבוע איתו וציינה לבד - ועוד כשאמרתי לה שאני נמצאת בשעות האלה בבית, היא אמרה לי אז תנקי! נורא מעליב. בקיצור - סליחה - איך אפשר להסביר שאני רוצה לבלות איתו גם לבד בלי משפחה כל יום ושאת זמנה לבד איתו היא יכולה לעשות בשישי שבת. הוא בסה"כ תינוק לא ילד בן 10 - לא?? תודה