התנהגות התינוק

יש לי תינווק בן 4 חודשים ולפעמים נדמה לי שלאחרים מספיק רק להסתכל אליו ומייד הוא מחייך אליהם (גם לזרים) ואליי הוא מסתכל לפעמים רציני ואני צריכה ממש להתאמץ כדי להצחיק אותו. מה גם שלפעמים אני יושבת לידו וקוראת בשמו והוא לא מפנה את ראשו אליי. מדוע זה יכול להיות? כולם אומרים לי שאני מדמיינת אך אנייודעת מה אני רואה ומרגישה. האם הוא אוולי זוכר שבשבועיים הראשונים היה לי קשה והייתי עייפה מחוסר שינה ומתוסכלת מזה שהוא היה בוכה כל הזמן ולא תמיד ידענו למה? אני רוצה לציין שאומרים עליי שאני מרעיפה עליו המון אהבה מקדישה לו תשומת לב אפילו יותר מדיי עד שהוא נהיייה מפונק קצת. עודדו אותי!

אינני חושב שיש בעייה וכדאי להפסיק להשוות את התנגותו אליך ואל השאר בשלב זה של חייו הוא מחייך ללא הבחנה בין אמא/זרים