ביישנות ייתר???

בתי בת שנתיים וחצי, הולכת לגן מגיל שנה וחצי.בשלושה חודשים האחרונים היא מגלה סימני מצוקה ליד אנשים זרים. כשאנו אצל חברים או אצלנו בבית ומגיע משהו (בדרך כלל התופעה כלפי בחורים ולא בחורות) זר שאינו מכירה הילדה בוכה , עוצמת את עיניה, נתלית עלינו ובוכה שנקח אותה הבייתה. התופעה לא נראית כביישנות כי היא לא רק מסתירה את עיניה אלא גם בוכה וממש מראה סימני מצוקה. בגן הילדה חברותית משחקת יפה עם ילדים מפותחת מאוד ושובבה. גם בבית עם בני משפחה היא חברותית מאוד. בעבר הייתה מגיבה כך כלפי בחורים עם זנב סוס, אך בשלושה חודשים האחרונים אם אנו אצל חברים וייכנס בחור זר היא ממש בוכה. שאלנו את הגננת אם בגן מראה סימנים שכאלה והגננת השיבה שלא , למעט מקרה שהגננת הראתה לילדים קלטת עם שחקן שבתי לא הסכימה לראות והיא בכתה ויצאה מהחדר. האם התופעה מוכרת? האם זה סימן קיצוני לביישנות? לא אחת עזבנו בית של חברים כי נכנס אדם לא מוכר ובתי בכתה בכי תמרורים. שתי נקודות חשובות: התגובה לא כלפי כל אדם זר ודבאר שני הדבר קורה בעיקר בבתים. לא במקומות פתוחים כמו רחוב מבקשת עזרה דחופה תודה חגית

לדעתי זה מאותת למצוקה נסי לברר מה עבר על הילדה ולחשוב היכן היא נשארה לבד נסי בגן לברר מה קורה או מתי היא נשארה עם משיהו אחר ולא איתכם בידקו טוב זה לא נראה נורמלי בצורה כזאת קצונית בי בהצלחה

תודה על התגובה. אך עדיין הילדה לא נשארת לבד לרגע . היא הייתה עד גיל שנה וחצי אצל סבא וסבתא. לגן היא הולכת בשמחה (גם אחרי חופשות) ואני חוזרת, הסימנים של בכי לא עקביים ובעיקר במקומות סגורים (בתים)ולא כלפי כל זר. (בחורים עם קוקו/משקפיים)