לאחד הרופאים שלום:

אני בת 17 וחצי... סבלתי בעבר מהפרעות אכילה והיום אני גם לא בקטע הזה ממש לא אני יודעת שצריכים לאוכל הכל אני שומרת על תזונה נכונה ותמעמלת. ככה אני נורא מרגישה שאני צריכה לדבר עם מישהו (פסיכולוג) אבל ההורים שלי ממש נגד הם לא יכולים לשמוע אפילו את המילה פסיכולוג.. תאמת אני קצת מפחדת ללכת בלי להגיד להם בגלל רגשות האשמה אבל אין ברירה, עם אני רוצה לפתור עם עצמי דברים. אני בת 17 וחצי ואמרו לי שכבר בגיל 16 אפשר ללכת לרופא ולבקש ממנו הפנימה ללא ידיעת ההורים. הבעיה שהרופא שלי מכיר טוב את ההורים שלי, ולכן אני רוצה לעבור רופא כי הרופא שלי הוא כבר רופא של ילדים ממילא עוד חצי שנה אני יעבור לרופא אחר לא? אז אני יכולה באמת לבקש הפניה לפסיכולוג בלי שההורים ידעו? מה אני עושה? אני באה ואומרת שבאתי עילו כי אני רוצה הפניה לפסיכולוג, הוא בטח לא יבין פעם ראושנה שהוא רואה אותי וזה ישר אני מבקשת את זה?

שלום רב. הרופא שלך מחוייב בשמירת סודיות רפואית ואם תבהירי לו שאת לא רוצה שהוריך ידעו על ההפנייה - אסור לו לידע אותם נקודה. זה החוק. אפשרות נוספת הינה פנייה ישירה לשירות זה במסגרת קופת חולים, בד"כ אין צורך בהפנייה מרופא וגם אם תעברי לרופא אחר , לא תהייה שום בעייה לאחר הסבר שסבלת בעבר מהפרעת אכילה וכו'